לדלג לתוכן

סידור/נוסח עדות המזרח/הפרשת חלה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

חמשת מיני דגן אלו בלבד חייבים בחלה: חטה, שעורה, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל. ומצטרפים זה עם זה כשנתערבו כשהם קמח. מנהג להפריש בשיעור של שנים ורבע ק"ג (ויש אומרים 1.670 ק"ג) ומעלה, שנלושה עם מים ונאפתה בתנור. את הבצק שהופרש שורפים בנפרד באש ומניחים בשקית באשפה שלא יבוא לידי ביזיון.

מנהג ירושלים להפריש חלה בברכה כשיש בקמח כשיעור 1680 גרם. ובפחות מזה עד כ-1200 גרם מפריש בלא ברכה.

וטוב להמתין בהפרשת החלה עד אחר גמר הלישה, שתיעשה כל העיסה גוש אחד.

שיעור החלה שמפרישים בזמן הזה הוא כזית, בזמן שמפריש בברכה. ואם אין בקמח כשיעור ברכה, מפריש כל שהוא.

מצוות הפרשת חלה מגנה על האישה מכל הגזרות הקשות ובפרט בעת לידה. שעת ההפרשה הנה עת רצון, זמן כפרת עוונות ועת נעלה ומיוחדת לשטח בה תפלה ולבקש מה'.

קודם ההפרשה מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְרוּמָה .

ואחר ההפרשה אומר: "הרי זו חלה". ושורף החלה, ואסור לישראל ליהנות ממנה. יהי רצון מלפניך, ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות. וערבה לה’ מנחת יהודה וירושלים, כימי עולם וכשנים קדמוניות.

תחינה אחר הפרשת חלה יהי רצון מלפניך, ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו, שהמצווה של הפרשת חלה תחשב כאלו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה, ותחשב הרמת החלה שאני מרימה, כמו הקורבן שהוקרב על המזבח שנתקבל ברצון. וכמו שלפנים הייתה החלה נתונה לכהן והייתה זו לכפרת עוונות, כך תהיה לכפרה לעוונותיי, ואז אהיה כאלו נולדתי מחדש נקיה מחטא ועוון, ואוכל לקיים מצוות שבת קודש והימים הטובים עם בעלי וילדינו, להיות ניזונים מקדושת הימים האלה, ומהשפעתה של מצוות חלה יהיו ילדינו ניזונים תמיד מידיו של הקב”ה ברוב רחמיו וחסדיו וברוב אהבה. ושתתקבל מצוות חלה כאלו נתתיה לכהן. וכשם שאני מקיימת מצוות חלה בכל לב, כך יתעוררו רחמיו של הקדוש ברוך הוא לשמרני מצער וממכאובים כל הימים. אמן.