סוד ישרים (ליינר)/שבת חול המועד סוכות/לז
שלש סעודות שחוה"מ סוכות ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי. ביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זצלה"ה אשר בכל עת התחלפות הזמנים מתיצב מ"ר ומתפלל להשי"ת ואומר ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני וגו' היינו שאינני יודע איך יעברו ישראל אותו הזמן החדש הבא נגדם. וזה הוא כענין דאיתא במדרש תנחומא (פ' תשא) אמר משה רבש"ע משאני מת איני נזכר אמר לו הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן כך בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני כאלו אתה עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן וכו' והוא כי מ"ר הוא תמיד החיבור של ישראל עם אורו ית' כדכתיב אנכי עומד בין ה' וביניכם וגו' כי גבי מ"ר לא היה מעולם שום התבטלות אפילו בעת שקיבל את הנבואה מצינו בכל הנביאים שנתבטלו בשעת הטפת נבואתם מי לנו גדול משמואל הנביא מ"מ נאמר אצלו וישלח את ירבעל ואת שמואל וגו' ולא אמר ושלח אותי אלא מסבת גודל התבטלות בשעת שפע הנבואה שכח באמת בהויות עצמו משא"כ גבי מ"ר לא היה מעולם שום התבטלות כמאמרם ז"ל (מדרש תנחומא פ' חיי סימן ו) שהיה רואה את הדמות מיד לזה הוא מחבר תמיד את ישראל לאביהם שבשמים לכן בהתחלפות שעל זה איתא בירושלמי שנאמר על זה סכותה לראשי ביום נשק ביום שנשקו הזמנים זו בזו הקיץ נכנס והחורף יוצא וכו' היינו כי עת התחלפות הזמנים שזה נכנס וזה יוצא שהם באמת שני הפכים בע"כ מוכרח להיות ביניהם רגע אחד שמפסיק בין זמן לזמן והוא כענין בין השמשות שלא הכריעו בה חכמים וכו' כי זאת הרגע המפסקת הוא למעלה מן התפיסה ונראה כחלל לזה צריכין אז לגודל שמירה כי נראה כחלל בלי חיבור ח"ו ושם בזה החלל עומד מ"ר ומתפלל תמיד על ישראל ועל זה החלל אמר השי"ת למ"ר הנה מקום אתי היינו שזאת הרגע המתחלפת הוא באמת רק אתי ואינו כלל בתפיסת הבריאה וזה החלל נקרא נקרת הצור ועל זה אמר לו ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי עליך וגו' היינו שאנכי מגין על ישראל באור המקיף כענין הכתוב סכותה לראשי ביום נשק וגו' ומסיים הכתוב אני אעביר כל טובי וגו' וטובו הוא כמבואר במדרש (קהלת רבה) כמד"א בהיטיבו את הנרות היינו שאראה לך החיבור איך שמתאחד ביחד הגוף של ישראל עם אור המקיף של השי"ת אף שהם לפי הנראה שני הפכים כי הגוף הגשמי הוא לגמרי בחושך ואינו כלל זה החיבור בהשגת תפיסת אדם ועל זה הבטיח לו השי"ת אני אעביר כל טובי וביארו ז"ל בגמרא (ר"ה יז) כל טובי אלו י"ג מדות שאינן חוזרות ריקם היינו כשילכו ישראל בברורי עבודתם דרך אלו שלש עשרה מדות אזי יכירו שפיר גם בהבנת תפיסתם אותו החיבור: