סוד ישרים (ליינר)/שבת חול המועד סוכות/יז
דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת וגו'. איתא במדרש (קהלת רבה) על זה הפסוק מי נברא בשביל מי הדור בשביל הארץ או הארץ בשביל הדור הוי אומר הארץ בשביל הדור. והארץ לעולם עומדת וכו' ומחשב שם במדרש להארץ כל הקומה מהצורת אדם. אדם יש לו ראש והארץ יש לה ראש וכו' ומסיק שם במדרש ארץ אלו ישראל שנקראו ארץ שנאמר תהיו אתם לי ארץ חפץ וכו' וכן הוא בזוה"ק שהארץ הוא מדת המלכות ומרמז על כנסת ישראל. וביאור הענין כי כל המדות בעת שנעלם מהם לפעמים האור נאמר עליהם ונהר יחרב ויבש כדאיתא בתקוני זוה"ק (תיקון כב) על מדת יסוד שנקרא צדיק ואם יסתלק מצדיק ואשתאר איהו חרב ויבש וכו' אבל מדת המלכות יען דלית לה מגרמיה כלום וכל פעולתה הוא רק באור חוזר להעמיד בחזרה כל המדות פב"פ נוכח השי"ת לזה אשתאר תמיד רשומי דחותמא דמלכא ביה כדאיתא בתקוני זוה"ק (שם) על הפסוק שימני כחותם על לבך כההוא רשימא דחותמא דילך. דאע"ג דחותמא דילך בידיה. אשתאר רשימו דיליה וכו' היינו שזאת המדה מראה תמיד שהנהר אינו חרב ויבש ח"ו וזה הכח יש בה משום דלית לה מגרמיה כלום ומכרת היטב שכל הוייתה הוא רק מזה שהשי"ת מנהיר לה הויה בכל רגע וכדאי' (שם) על הפסוק ה' בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא. היינו שבזאת המדה הנקראת ארץ המכונה מלכות מנהיר אור חכמה עלאה שהוא באין סוף ובלי גבול ולכן אין סוף וגבול לזאת המדה הנקרא ארץ ולעולם עומדת ועד היכן אף כשיפתח השי"ת את אורו הגדול לעתיד כמו שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא אז יהיה ג"כ מקום לקבלת מלכות שמים שישראל מקבלים עליהם בעוה"ז וכמו שבאר אאמו"ר הג' הק' זלה"ה מאמר הגמ' (סוכה ז) מגו דהוו דופן לענין סוכה הוו דופי לענין שבת וכו' ומסיק שם השתא מקילתא לחמירתא אמרינן מחמירתא לקילתא לא כל שכן וכו' היינו כי דופן לענין סוכה הוא מה שישראל מגדירים א"ע בגדרים וסייגים. ועל זה רומז מצות סכה שהסכך לא יהיה עב כ"כ אלא שהכוכבים נראין מתוכה וזהו כל עבודת האדם בעוה"ז רק להסיר מאתו המסך המסתיר בפניו אורו ית'. והגם מה נחשב כל עבודת האדם הלא מצער הוא נגד גודל אורו ית' שנקרא שבת שהוא קדושה דקביע וקיימא מצדו ית' עכ"ז לעתיד כשיפתח השי"ת את גודל אורו ואז יהיה כדכתיב ונשגב ה' לבדו וגו' מ"מ הדפנות מהסוכה היינו הגדרים והסייגים שהיו מגדירים ישראל א"ע בזה העולם לא יתבטלו גם אז וזה הוא מגו דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת כי מקילתא לחמירתא אמרינן נמי שהוא דופן וזה הוא והארץ לעולם עומדת: