סוד ישרים (ליינר)/ראש השנה/לו
איתא בגמ' (שם) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינו מלכות וכו', ביאור ענין פלוגתתם הוא לפי שכל ענין מלכות הוא רק בהמדרגה האחרונה כאשר יש הסתר שנתלבש אורו ית' בלבושים אבל כשנתגלה מפורש ה' אלהינו ה' אחד בלי שום התלבשות אז רואים שאין שום בחירה וזהו סברת ר' יהודה שאמר אינו מלכות, אמנם סברת ר' יוסי שאמר מלכות סובר שגבי ישראל יש רבותא יותר שיתכן אצלם מלכות אף בזמן שאורו ית' מנהיר בהתגלות מפורש בלי שום הסתרה והתלבשות לזה אמר שמע ישראל וגו' ה' אחד מלכות ואף כשמנהיר הבהירות משורש העליון אז רואים מפורש שאין באמת שום בחירה לאדם וא"כ איך שייך מלכות מאחר שהוא בלי בחירה הלא זאת נקרא ממשלה ובממשלה יש לעו"ג ג"כ מקום כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה בכל זאת יש לישראל בשורש אחדותו ית' ג"כ מקום להמלכות שהם ממליכים את השי"ת כיון שהם מכירים ע"י בחירת רצונם במקום ההעלם וההסתר בה' אחד ותוקעין למלכיות להורות שבוקעין כל ההסתרות להכיר ה' אחד ויודעין היטב כדכתיב כי ממך הכל וגו' לכן יש מקום להמלכות של ישראל גם אחר שנתגלה מפורש עוצם הבהירות ה' אחד כמו שהוא בשורש העליון כי שם בשורש העליון ית' נקרא אהבה רבה וכל הדרגין והלבושים נקראו אהבת עולם שהיא אהבה זוטא וישראל ע"י עבודתם באהבה זוטא בוקעים כל המסכים ומכירים אחדותו ית' לומר שמע ישראל וגו' ה' אחד, לזה יש לישראל מקום באור אחדותו ית' עד שזה הפסוק שמע ישראל וגו' ה' אחד נקרא ג"כ מצד ישראל מלכות זהו סברת ר' יוסי שאמר שמע ישראל וגו' מלכות: ולעומת זה שישראל בוקעים כל הלבושים והמסכים בעבודתם להכיר בעומקם אור אחדותו ית' אומר נמי השי"ת נגדם כדכתיב לא הביט און ביעקב, היינו שמביט השי"ת ג"כ בעומק הלבושים של ישראל כי הבטה הוא בעומק כדאיתא בירושלמי (הובא ברש"י פ' חקת) שלא במינו וראה במינו והביט וכו', היינו שאין בעומק הלב שום מזיד ועקשות אצל ישראל ולא ראה עמל בישראל, עמל ביאר אאמו"ר הגה"ק זצלה"ה כמו פת עמילה, היינו שנפש הישראלי אינו נשתרש בחטא שיהיה ח"ו מורגל בו אף שנזדמן לו לפעמים הסתר שמטריד אותו אך שאינו שוקט ואינו בנייחא עד שפותח לו השי"ת את ההסתר ומפני מה הוא כך על זה מסיים ה' אלהיו עמו, היינו מפני שהשי"ת עומד תמיד סמוך אצל ישראל כי אצל עו"ג נאמר וימנע מרשעים אורם וכמבואר בזוה"ק (לך) וימנע מרשעים דא תרח ובני דרא אורם דא אברהם וכו', היינו אף שאורו של אברהם הלך דרך אצלם מ"מ אין להם חלק בו והאור נתרחק מהם אבל אצל ישראל הוא האור תמיד סמוך וקרוב אצלם ותרועת מלך בו, היינו כדאיתא במדרש שאמר לו בלק לבלעם אולי תוכל ליגע ביהושע תלמידו כי במשה רבינו הבין שפיר שא"א ליגע בו שמ"ר הוא שמשא, היינו בהירות בלי לבוש כלל אבל יהושע תלמידו שהוא רק כסיהרא שהאור התחיל להתלבש אולי תוכל ליגע בו והשיב לו אף זה כמותו תוקע ומריע ומפיל חומה, היינו כי בהחומה של יריחו היה נכלל כל הטובות של ארץ ישראל כי היא היתה הבריח והמנעול של ארץ ישראל ובאמת משתוקקים כל מיני טובות לכנוס תחת ישראל וכל העיכוב והמניעה הוא רק משום שאינו נגמר עדיין הכלי קיבול של ישראל מסבת ההסתר הנמצא בעולם, לכן כאשר תוקעים, היינו שמוסרים א"ע להרצון הפשוט ית' ומריעים, היינו שעי"ז אומר השי"ת שהלבושים מישראל המה בעצמם כבוד מלכותו וזהו בשכמל"ו ממילא נכנסו כל מיני טובות לישראל וזהו ומפיל חומה, היינו שנבקעו כל ההסתרות ובזה נגמר הכלי קיבול גבי ישראל וממילא יקפצו כל הטובות לתוך הכלי של ישראל: