סוד ישרים (ליינר)/סוכות/נו
ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה וגו'. איתא בזוה"ק (יתרו פג.) אסתכל ר' אבא ואמר השתא אשתמע כלא ואשתכח דברכתא דיצחק עלאה ממאי דחשבינא תאנא מי ימלל גבורות ה' מי ימלל מי ידבר מבעי ליה אמר ר' חייא כד"א וקטפת מלילות בידך וגו' מבאר בזה הזוה"ק שזריחת ישועה מבוררת כזו שישיג אותה האדם בתפיסתו ממש כענין שמתפרש מי ימלל גבורות ה' וכו' כד"א וקטפת מלילות בידך היינו שיהיו יכולין למשש את הישועה בכף היד ממש זה הוא דוקא ע"י הצמצומים מגבורות יצחק אבינו ולכן אף שכל הצמצומים המה מצדו בכל זאת מצינו כל הברכות היקרות ביותר המה בברכת אתה גבור שהוא ברכת יצחק אבינו כי דוקא ע"י הצמצומים של גבורות יצחק אבינו יכולין לעורר כל הברכות היקרים הנאמרים שם, סומך נופלים. ורופא חולים. ומתיר אסורים. שכל אלו הברכות צריכין כח תקיף וחזק לעורר אותם ועד היכן שיכולין בכח הגבורה של יצחק לעורר תחיית המתים ולזה קבעו ז"ל בברכותיו ברכת מחיה המתים וזהו דאיתא בזוה"ק (שלח קעג:) אומר לצפון תני וגו' בך יהבית כל טיבו. והיכן גנזו הקב"ה בצמצומים של יצחק ועל זה רומז צפון וכמבואר שם לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי הב אגרין טבין דיהבית בך הה"ד אומר לצפון תני וגו' והיינו אשר צפנת ליראיך וגו' כי מצד השי"ת שהוא רב חסד מתפשט החסד ומרחיב והולך עד בלי די ומהתפשטות כזה בלי צמצום ממדת הגבורה יכול להתבטל כל הבריאה כדאיתא בספר יצירה כשירוץ לבך שוב לאחד היינו שיכול להתבטל באחדותו ית' וכדאיתא בזוה"ק (ויקרא ה.) גדול ה' ומהולל מאד תושבחתא דא בשני ולא בראשון כי אימתי אקרי קב"ה גדול בשעתא דכנסת ישראל בהדיה. וזה בשני דוקא שמורה על מדת הגבורה שהיא כלי המגביל את החסד למען שיהיה הכרה בו ולזה קבעו נמי בברכת יצחק ברכת גשמים וכמאמרם ז"ל (ברכות לג.) למה נקראו גבורות גשמים מפני שיורדין בזעף ושקולה כתחיית המתים כי ענין תחיית המתים הוא ששופע השי"ת את אורו בהדומם וכן הוא ענין גשמים שהשפעתו ית' יורדת מלמעלה ובוקעת כל המסכים עד שמגיע לתפיסת אדם ויותר מזה אמרו ז"ל בגמרא (תענית ח.) גדול יום הגשמים יותר מתחיית המתים כי מטר לכל בין לצדיקים ובין לרשעים ותחיית המתים רק לצדיקים ולהבין זאת מדוע הוא מטר לכל וכי חפץ השי"ת ח"ו בטובתן של רשעים אלא הענין הוא כדכתיב כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה כי מהכל מתגדל כבוד שמים אף מרשעים כמו מצדיקים כדאיתא במדרש (פ' וארא פ' ז) כשם שקילוסן של צדיקים עולה מגן עדן כך עולה מגיהנם קילוסן של רשעים וכו' וכל החילוק וההבדל ביניהם הוא שהרשעים בחשך ידמו ואין להם שום חלק בהכ"ש העולה מהם למעלה מדעתם כי הם מצדם יתבטלו והכבוד שמים העולה מהם יכנוס בקרב ישראל כמו שמצינו גבי פרעה שנתגדל על ידו כ"ש שאמר מי כמכה באלים ה' ומ"מ אין לו שום חלק בזה הכ"ש כי זה השבח נשאר בקרב ישראל והוא מצדו נתבטל לגמרי וכן נתגדל הכ"ש מהמן בשעתו כדכתיב והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת ואמרו ז"ל בגמ' (מגילה ו.) אלו ימי הפורים ובכל זאת אין לומר שהיה להמן הרשע שום חלק בהכ"ש הזה העולה מסבתו אלא שהוא בתפיסתו נתבטל לגמרי והכ"ש נשאר בקרב ישראל ועל זה נאמר כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה וזהו נמי ענין מאמרם ז"ל גדול יום הגשמים יותר מתחיית המתים כי מטר לכל בין לצדיקים ובין לרשעים כי בזה העולם שמעורב עדיין הטוב בהרע ויכולין לברר ולהכניס מהרע אל הקדושה ולהוציא מרשעים ג"כ כ"ש ולהכניסו בקרב ישראל וזה הבירור הוא יותר גדול מהבירור של תחיית המתים היינו שזה הבירור הנקרא יום הגשמים שהוא בין לצדיקים ובין לרשעים הוא יותר גדול כי על ידו ירויחו הצדיקים הכבוד שמים העולה גם מהרשעים מה שאין כן בהבירור של תחיית המתים שאז יהיה הגמר והסוף שעליו נאמר אלה יעמדו לחיי עולם ואלה יעמדו לחרפה ולדראון עולם היינו שיתפרד אז הרע מן הטוב לגמרי ושוב לא יהיה אילנא דספיקא כי אז יגמרו כל תכלית הבירורין ומה שיפול לחוץ שוב לא יהיה לזאת שום תקומה לכן הבירור של עוה"ז הנקרא יום גשמים הוא גדול יותר שהוא בזמן אילנא דספיקא שיכולין להרויח בו כל פעם חדשות משא"כ בתחיית המתים ולזה גדול יום הגשמים יותר מתחיית המתים ולזה קבעו גבורות גשמים בברכת תחיית המתים שהוא גבורות יצחק. וזהו נמי כדאיתא בזוה"ק (פ' וירא קג:) ת"ח כד אוליד אברהם ליצחק נפק קדישא כדקא יאות והאי מיא אעדו ואוליד חשוכא וכו' היינו שהזוה"ק מבאר שם בזה זאת הפלא איך יתכן שאברהם אבינו שהוא לבוש בזה העולם לאור חסדו ית' יהיה מוליד את יצחק שכל אור מדתו הוא גבורה וצמצום הנראה לגמרי ההיפך ממדת החסד על זה איתא שם מיא אעדו ואולידו חשוכא היינו שנתעברו המים ומים מורה על מדת החסד כלומר שהוסיף השי"ת יותר רב חסד במדת החסד של אאע"ה שילך החסד של אאע"ה ע"י כלי הגבורה שנראה בזה העולם לצמצום ועל ידי זה הצמצום ילך החסד ביותר התגברות שיבקע כל המסכים המבדילים ויבטל כל המונעים לקבל החסד ויזרח הרב חסד ביתר תוקף ועוז אל תפיסת אדם (עיין סוד ישרים ר"ה אות ע"ד):