סוד ישרים (ליינר)/סוכות/ט
כתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה. הנה על דברים הנפרדים ונבדלים זה מזה אין נופל הלשון בנין כי ענין בנין הוא כמאמרם ז"ל בגמ' ובמדרש רבה (בראשית פ' יח) ויבן ה' אלהים וגו' אית אתרין דקריין לקלעתי בנייתא וכו' היינו אריגת דברים הנפרדים ביחד עד שנכנס ונתעלם אחד בתוך חבירו וההתגלות היוצאת ונתהוה מחמת אותה האריגה זה נקרא בנין. ובנין עולם כזה התחיל מאאע"ה וזה שנאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה. כי קודם אאע"ה היה כמו שנאמר אצל שם בן נח והוא כהן לאל עליון ומבואר בזוה"ק (לך פז) לאל עליון עלמא עלאה וכו' היינו כמו שביארנו לעיל כשחפץ שם שיהיה לו גם כן חלק בשלימותו ית' אז היה מוכרח לסלק כל נגיעותיו מעוה"ז והיה בכל נפשו עם כל חושיו לגמרי בעולם העליון כי אם היה נשאר אצלו מעט נגיעה לזה העולם שוב לא היה לו שום חלק כלל. ועבודה כזאת אינו נקרא בנין עולם כיון שאין לה שום שייכות עם זה העולם והיה לגמרי נפרד זה העולם מאותה העבודה הנקרא כהן לאל עליון. אמנם מעבודת אאע"ה ואילך התחיל בנין עולם והוא כדאיתא במדרש על הפסוק ואברהם זקן בא בימים עד אברהם לא היה זקנה ומאברהם התחיל זקנה והוא כמבואר בזוה"ק (חיי קכט.) ואברהם זקן וכדין בא בימים באינון יומין עלאין באינון יומין ידיעאן ברזא דמהימנותא וכו' ובזוה"ק (ויחי רכד:) דאזכי בהו לאתלבשא ביומין דיליה וכו' והוא כענין שביאר אאמו"ר הגה"ק זצ"ל הזוה"ק (אמור קג:) בסכות תשבו שבעת ימים ולבתר ישבו בסכות בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו אלא קדמאה לאושפיזא תניינא לבני עלמא וכו' היינו שמכל עבודת אדם שעבד בקדמיתא בשנה שעברה נעשה מהם כמו קדושת אבות שקובע אותם השי"ת בעומק לבו של האדם לבל יפסיד מהם אפילו כחוט השערה. וזה הוא קדמאה לאושפיזא. ותניינא לבני עלמא היינו שאח"כ מתחיל גבי זה האדם סדר חדש מעבודה וכן הוא בכל פעם לאחר עבודת אדם קובע השי"ת אותה עבודה בעומק לבו שיהיה אצלו כיתד שלא תמוט לעולם וזה הקביעות נראה בזה העולם כמו שכחה והעלם. וזה הוא בא בימים באינון יומין עלאין וכו' היינו שקבע השי"ת את עבודת אאע"ה שהיה עובד בכל יום וביום מחרתו נתעלם מאתו עבודתו מיום אתמול כי נקבע בלבו בקביעות גמור ונעשה אצלו כמו לבוש וכן כל העבודות של אאע"ה שהיו אצלו דבר יום ביומו נעשה מהם לבושין ואח"כ ביום מחרתו התחיל אצלו סדר חדש מעבודה ומאותו ההעלם שנתעלמה ממנו עבודת אתמול ונעשה ממנה יומין עלאין יומין ידיעאן ברזא דמהימנותא. מהם נבנה עיקר בנין עולם כי העולם נקרא על שם העלם כדכתיב גם את העלם נתן בלבם וגו' ועל זה כתיב זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי וגו' היינו כי ע"י שנתעלמו עבודות אדם ונקבעו אצלו בתוך לבושי עוה"ז נמצא שהאדם נמשך אח"כ עם כל הלבושים שלו גם בלא דעתו אחר רצונו ית' וזה נקרא לכתך אחרי אבל קודם אאע"ה לא היה יתכן זאת כלל כי שם בן נח בעת שהיה עובד את השי"ת היה נקרא כהן לאל עליון ולא היה כלל בהלבושין מזה העולם וכאשר ירד ונכנס להלבושים מזה העולם אזי לא היה לו שוב שום שייכות לעבודה ולא היה במציאות אז כלל עבודה בבחינת לכתך אחרי רק מאברהם אבינו ואילך התחיל להיות עבודה בבחינת לכתך אחרי שיהיה נמשך האדם אחר רצונו ית' אף בלא דעתם גם באותן הלבושים של העוה"ז כי אצלו התחיל האור להיות נכלל בהתעלמות הלבושים מעוה"ז וזה ההתכללות האור נקרא אהבת כלולותיך וזה הוא עיקר בנין העולם שעליו נאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה היינו שעיקר בנין עולם שנעשה ע"י שנתעלם האור ונארג ביחד עם הלבושים של עוה"ז נבנה ע"י מדת אאע"ה שהוא מדת החסד: