סוד ישרים (ליינר)/יום כיפור/ה
דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'. איתא בספרי בכל עת זה יוה"כ וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה כי בכל עת מורה על כל הכח של האדם כי באלו הימים מזה החדש נקרא האדם ניעור כי באלו הימים לא ניים שום נפש מישראל כמאמרם ז"ל בגמ' מאן דניים בריש שתא וכו' כי בשעת השינה אין ביד האדם לצמצם ולאסוף אז את כל דעתו לכוונה אחת שיהיה מיוחדת כרצון חפצו אבל בעת שהאדם ניעור אז הוא שפיר בכחו לאסוף את כל דעתו לאיזה כוונה שהוא חפץ לזה נקרא יום הכפורים בכל עת להורות שיש אז להאדם כל הכח בשלימות ולכך נאמר ואל יבא בכל עת כלומר שהוא מחויב להסיר ולסלק מאתו כל הלבושים והרצונות שהם מצדו ולעזוב ממנו כל הכחות והתקיפות כי אם בזאת יבא אהרן אל הקדש וגו' וכמבואר בזוה"ק (אחרי נו) בזאת יבא אהרן אלא מכאן שירותא לאזהרי לכהני כל מאן דבעיין לאזדהר בהאי זאת ודא הוא יראת ה' וכו' כי השער לה' הוא רק יראה כדאיתא זה השער לה' ובלתי זה השער אין שום דרך לבא לאור רצונו ית' וכמבואר שם (ויקרא) כשאת מדכר אנא אנשית כי עולם הזה הוא עלמא דספיקא ואינו סובל שום בהירות כלל כדאיתא בגמ' (מגלה) אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כנקב מלא מחט סדקית לא היו יכולין לעמוד מפני אורה ולזה הוא העצה רק לעזוב כל התקיפות ולהסתיר את עצמו בתוך היראה וכמבואר שם בזוה"ק שכל העצה להסתיר א"ע מפני המקטריגים הוא ביראה ועיקר היראה הוא כמו שאמר דוד המלך חטאתי נגדי תמיד וכמבואר בזוה"ק שם כשאת אנשית אנא מדכר כשאת מדכר אנא אנשית וכו' וע"י הצמצומים והיראה יכולים להשיג התקיפות האמתי שיהיה מנהיר לו השי"ת שכל העבודות שהיה עובד בעת ההסתר נכללים המה בעצמות רצונו ית' שהשי"ת בעצמותו היה פועל אותם כענין דאיתא בהאר"י הקז"ל שיצא השם המפורש מפי הכהן גדול בלא תנועת שפתיו כלל רק השכינה היתה מדברת מתוך גרונו בלא פעולת הכהן גדול כלל כי אחר שנכנס לקודש בזו היראה הנקרא בזאת הראה לו השי"ת שהכל מאתו ית':