סוד ישרים (ליינר)/יום כיפור/ד
וידבר ה' אל משה וגו' אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וגו'. בזוה"ק (ויקרא) עשרה עשרה הכף בשקל הקדש עשרה למעשה בראשית עשרה למתן תורה וכו' ואיתא בזוה"ק (תרומה קסב:) ואת המשכן תעשה עשר יריעות וגו' הא הכא רזא דיחודא דהא תקוני דמשכנא מכמה דרגין איהו דכתיב ביה והיה המשכן אחד לאתחזאה דכל שייפין דגופא כלהו רזא דגופא חד. בבר נש אית ביה כמה שייפין עלאין ותתאין אלין פנימאין לגו ואלין באתגליא לבר וכלהו אקרון גופא חדא ואקרי בר נש חד בחבורא חדא אוף הכא משכנא כלהו שייפין כגוונא דלעילא וכד אתחברו כלא כחדא כדין כתיב והיה המשכן אחד כגוונא דאדם וכו'. היינו כמו שהעריך רצונו ית' בהקומה של הצורת אדם שדוקא ע"י קומה וצורה כזאת שהוא בסדר רמ"ח אברים ושס"ה גידים יהיו נעשים כלי להמשכת אורו ית' שיהיה כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים שיתערב ביחד אור החיים עם בשר אף שחיים עם בשר שני הפכים כי חיים הוא אור בלי גבול ובשר אדם הוא דומם בעל גבול בכל זאת נכללו ביחד עד שנעשה זאת הקומה כלי מוכן לשכינת אורו ית' ככה ממש העריך רצונו ית' במלאכת המשכן כשיעשו ישראל תבנית המשכן עם כל הכלים בקומה וצורה כזו כפי המדה שנצטוו אז יהיה המשכן כלי שישכון בו אורו ית' עד שהיו מכירים שם גם בהדומם שכינת אורו ית' כי היו רואים שם מקום הארון שאינו מן המדה וגם העשרה נסים שהיו במשכן מזה הכל היו רואין מפורש שאורו ית' הבלתי גבול נתלבש בהגבול של המשכן הגם שמצדו ית' אין אורו תופס מקום כלל כי איך יתכן שבלי גבול יהיה נתפס בהגבול וכמאמרם ז"ל (חגיגה) כשאמר הקב"ה יהי וכו' היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי עד שגער בהם הקב"ה ואמר די וכו' כי אם היה מרחיב והולך בלי גבול לא היה יתכן שום הויה להבריאה כי היה מתבטלת בחזרה למקור שורשה הגם שאחר כל ההתרחבות וההתפשטות מוכרחת הבריאה להיות נשאר בההיקף של אורו ית' כי ההיקף מאורו ית' הוא בלי גבול ואין סוף אכן הפירוש הוא שהיה הבריאה מתבטלת בעצמותו ית' כדאיתא (בס"י הקדמת) אם רץ לבך שוב לאחד היינו כאשר תתפשט יותר מדאי תהיה מוכרח לשוב ולכלול באחד לזה היה אח"כ המאמר די וזה המאמר די הוא רק מצד הבריאה כדי שיהיה להבריאה קיום הויה לבלתי יתבטלו ואלו שני המאמרים נתאחדו זה בזה כי מצדו ית' הוא עדיין המאמר הראשון שהוא בלי גבול רק מצד הבריאה העמיד השי"ת המאמר השני שהוא המאמר די שהיה הכל בגבול ובמקום שנגעו אלו שני המאמרים זה בזה אור בלי גבול עם בעלי גבול זה המקום נקרא בש"ס היכא דנשקי ארעא ורקיע אהדדי וזה המקום היה במשכן כי שם היה הנקודה שנתאחדו ונשקו ביחד אורו ית' הבלתי גבול עם בעל גבול וממילא היה שופע משם טהרה לכל הגבולים של ישראל כענין מים שנטהרו בתורת זריעה ע"י השקה כי בזה שנוגעין המים תלושין שבכלי ע"י השקה בהמים המחוברים בהמקור וע"י אותה הנגיעה והנשיקה ביחד מוכרח שידבקו המים שעל שפת הכלי בהמים שבמקור ומחמת זה נטהרו נמי המים התחתונים שבשולי הכלי אף שהם לא נגעו בהמקור כך היה טהרת השקה בעת הקמת המשכן לכל גבולי ישראל כי שם היה הנקודה דנשקי ארעא ורקיע אהדדי והגבול הקרוב ביותר להמקור ית' אשר היה למעלה מכל ישראל זה הגבול היה נדב ואביהוא לזה נדבקו הם ונשארו שם לגמרי בהמקור כמו שנאמר עליהם עוד בסיני ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו' להורות בזה שתחתית המדרגה מאור בלי גבול שמתחיל להלביש בהגבול שם נתאחזו נדב ואביהוא כי הם היו עומדים למעלה ומדרגתם היה גבוה מאד סמוך להמקור ית' כדכתיב בקרבתם לפני ה' וגו' ולהיות שיום כפור מחבר נמי הגבולים של ישראל לאור רצונו ית' הבלתי גבול ולזה נקרא יוה"כ יום אחד כדאיתא במדרש רבה (בראשית פ' ג') ויהי ערב ויהי בקר יום אחד שנתן להם הקב"ה יום אחד ואיזה זה יום הכפורים וכמבואר במקומו להורות שיוה"כ מחבר כל הגבולים של ישראל לאחדות רצון העליון ית' הנקרא אחד שהוא חד ולא בחושבן לכן קורין ביוה"כ הפ' של מיתת בני אהרן וע"י זאת הקריאה מעוררין שלא יהיה עוד שום מכשול וסבלנות ח"ו בכל הקריבות לאורו ית' שיהיה בישראל כי בכל מקום שמתחילין ישראל להתקרב לקנות קנין חדש איתא בזוה"ק (וישלח קעד) בכל שירתא דאתיא בקשיא איהו וכו' ובזוה"ק (ויקהל ריד.) וכד מטא זימנא לנפקא מתחות ידיה לא נפיק אלא בסגיאות דמא וכו' וכמו שמצינו בעת שהיה צריך להתגלות קדושת הכהונה של אהרן וגם קדושת מקום המקדש כמה דמין סגיאין היה אז אולם ע"י זאת הקריאה ביוה"כ נתעורר לבלתי יקרבו ישראל עוד להקדושה ע"י כשלון וסבלנות מדמין סגיאין כי בני אהרן המה ג"כ מחברים תמיד גבולי ישראל לאור רצונו ית' הבלתי גבול כדאיתא בהאר"י הק' ז"ל כשהיה אומר הכה"ג במקדש אנא השם היה מעורר אלו הנפשות אליהו נדב ואביהוא כי אנא ר"ת אליהו נדב אביהוא כי נדב ואביהוא נתקנו בפנחס ופנחס זה אליהו שהוא חי וקים תמיד וכדאיתא בזוה"ק (ויקהל קצז.) וכד יחות יתלבש בההוא גופא דישתאר בההוא עלמא ובההוא גופא יתחזי לתתא ובגופא אחרא יתחזי לעילא וכו' וכמו דאיתא בזוה"ק (נח סא) על אדם הראשון שאם לא חטא היה ג"כ סליק לעילא והיה יכול לחזור לתתא לזה העולם ג"כ וכענין שכתב האר"י הק' ז"ל שכל הקדושות כשעולין או יורדין לפעמים ירידה צורך עליה או עליה צורך ירידה נשארה במקומה הראשון ג"כ וכל התפשטות מהקדושה היה רק למען שיתהוה במקום שיתפשט ג"כ קומה וכן אם לא חטא אדם הראשון היה נמי סליק לעיל ובכל זאת לא היה מגיע להקומה שלו שום התבטלות אף בזה העולם אמנם גבי אליהו הוא באמת גם עכשיו כך אף שסליק לעילא בכל זאת לבושו שביק לתתא ולא הגיע לו מעולם שום התבטלות וזה מורה שהוא המחבר והמאחד כל גבולי ישראל באור רצונו ית' הבלתי גבול ולזה קורין תמיד ביוה"כ פ' בני אהרן להתעורר ע"י אלו הנפשות שיהיו יכולין לקבל קדושת אורו ית' בלי שום מכשול וסבלנות כלל: