סוד ישרים (ליינר)/יום כיפור/ב
בטחו בו בכל עת וגו' במדרש (ש"ט שם) א"ר חייא בשם רבי מעלי בכורים כך היו מזמרים כל הנשמה תהלל יה ומהו תהלל יה כל שעה שהיא עולה ויורדת בגוף אנו חייבים לומר הללויה תהלל יה על הנפלאים שהוא עושה עמנו בכל שעה בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה וכו' ענין בכל עת ביאר אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה שהוא בכל הכח של האדם ולכן מעלי בכורים היו מזמרים זה הפסוק כי כוונת כל הראשית שכתוב בתורה. ביכורים. וראשית דגנך שחטה אחת פוטרת את הכרי הוא כמו שביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שכל הכח מהדבר הוא בהראשית לכן חטה אחת פוטרת את הכרי כי כל הכרי הוא לבוש לזאת החטה שנקרא ראשית וכשאדם נותן את הראשית מזכה לו השי"ת את כל הכרי מבי גזא דרחמנא ומשלחן גבוה קא זכו וזה הענין נמי הוא בהזמן שכל הכח הוא בהתחלת הזמן וזאת ההתחלה נקרא בכל עת וזה דאיתא בתורת כהנים בכל עת זה יוה"כ וכשאדם מסיר מאתו כל הלבושים באלו החמשה עינוים כי הם כוללים כל הנאות עוה"ז ומזין לכבדא עלאה כמבואר (באות הקודם) ממילא כל הימים של השנה המה לבושים לזה היום שהוא יוה"כ שנקרא בכל עת, וכן איתא במדרש (בראשית רבה) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד זה יוה"כ וענין יום אחד הוא כדאיתא במדרש (שם) למה נאמר יום אחד ולא נאמר יום ראשון כמו שנאמר יום שני יום שלישי וכאשר נאמר יום אחד היה לו לכתוב שנים שלשה אלא בשעה שהיה הקב"ה נקרא אחד היה חפץ לשכון בתחתונים וכו', והענין הוא כדאיתא בזוהר חדש (א:) קב"ה נקרא אחד וכו' ונקרא ראשון וכו' ואחד מורה על חד ולא בחושבן וראשון מורה על חד בחושבן והוא כדאיתא בתזוה"ק (תיקון כב) ואיהו אתקרי חד בחושבן כד שריא בדרגא דאינון משאר דרגין ואיהו לית ליה חושבן כד שריא על כל עלמין עלאין וכו' ונאמר כאן יום אחד שבשעה שנקרא השי"ת אחד שהוא חד ולא בחושבן היה חפץ לשכון בתחתונים היינו שישראל עלו במחשבה תחלה עוד קודם בריאת עולם וזאת מראה השי"ת בזה שנאמר יום אחד וזהו דאיתא שם יום אחד זה יוה"כ כי יוה"כ נקרא נמי יום אחד משום שאינו במנין הימים של ימות השנה כדאיתא בגמרא (יומא) שאין בו רשות להשטן לקטרג כי בשנ"ד ימות השנה יש לו רשות להשטן לקטרג כי אז נתלבש אורו ית' בלבושים ובלבושים מוכרח לפעמים להיות קטרוג כדכתיב ויהי היום ויבואו בני האלהים להתיצב וגו' ויבא גם השטן בתוכם משום שכאשר בא האור בהתלבשות וזה נקרא בני אלהים כי אלהים מורה על התלבשות אור ואז הוא כדאיתא בזוה"ק (משפטים קיב) כמה אלהים יסלקון אודנין. אבל ביוה"כ שנקרא יום אחד שמורה על חד ולא בחושבן כמו קודם התלבשות האור בהמדות אז אין שטן ואין פגע רע לכן היה כל סדר עבודה של יוה"כ ג"כ בהמקום שאינו מן המדה כי לפני ולפנים היה הארון שאינו מן המדה והכרובים היו שם שבנם היו עומדין ולכך אומרים ביוה"כ ברוך שם כבוד מלכותו בקול רם כי בכל השנה כשאומרים שמע ישראל וגו' ה' אחד שרומז על חד ולא בחושבן אז מוכרחים לומר בשכמל"ו בחשאי שזה רומז על חד בחושבן לכך צריכין לאומרו בסוד אבל ביוה"כ שנקרא יום אחד חד ולא בחושבן שרומז אשר בזה היום נזדכך הגוף של ישראל כ"כ עד שמאיר בהם האור מחד ולא בחושבן היינו שהגוף של ישראל הוא כבוד מלכותו ית' אף בזה המקום שהשי"ת הוא חד ולא בחושבן לזה אומרים בזה היום בשכמל"ו בקול רם כי ישראל שהם כבוד מלכותו הם באחדות הגמור אז במקום שנקרא חד ולא בחושבן: