יהודה מכבאי בנו מלך ג"א תרכ"ב, מלך ב' לחשמונאים. מכבאי בלשון יון גבור ואיש מלחמה, ויש אומרים שכך היה כתוב על דגלו מכבי ר"ת מי כמכה באלים י'. והכה מגבורי יון שבאו עליו ללכדו שמונה אלף מאתיים איש, ואחר זה הרג את אפליאנוס שר צבא מוקדן וכל עמו ויקח חרבו וילחם בו כל ימי חייו. וכן עשה לשר הצבא סרין והרג מגבורי נקנור תשעת אלפים ושרף את השר פוליפוס כו'.
ויאסוף אנטיוכס עם רב אשר לא יספר ועלה על ירושלים ויצעקו אל ה' ויך ה' אותו בשחי רע ובחולי מעיים ויפול מעל המרכבה ותשברנה עצמותיו ויבאש השחין על בשרו כריח נבלה וישאוהו עבדיו בכסא על שכמם כי לא יכל לרכוב ומפני ריח רע השליכוהו וימת בבושה וכלימה. . . .
ג' אלפים תר"ע
אלכסנדר בן המלך יוחנן אחיו של אריסתובלוס, ונקרא הורקנוס, גם ינאי בשם אביו. מלך ג"א תר"ע ז' לחשמונאים. והיה גבור חיל ונלחם בכל אויביו וכבש מדינות רבות, ואוהב הפרושים. וביום ערבה רגמו אחד מהחכמים באתרוגים דרך שמחה, והיתה מריבה ויאמרו למלך שהוא חלל, ושאֵם אביו היתה שבויה בהר המודיעים (אבל בקידושין (ס"ו, א) איתא בענין אחר, שכבש ששים כרכים ושמח שמחה גדולה וקרא לכל חכמי ישראל כו' ואכלו, והיה שם איש רע לץ ובליעל אלעזר בן פועירה שמו אמר לבם של פרושים עליך, הקים להם בציץ שבין עיניו, והיה שם זקן אחד יהודה בן גדידים ואמר למלך, רב לך כתר מלכות, הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן כו' (ע"ל ג"א תרמ"ו) ויהרגו גדודי המלך בחצר ההיכל ו' אלפים, והמלך נעשה צדוקי והיתה מלחמה ו' שנים בינו ובין הפרושים, והרג נ' אלף וכל החכמים חוץ משמעון בן שטח גיסו (צמח דוד). ולדעת רש"י (קדושין סו) אחי אשתו היה כי אשתו היה בת ר' שמעון (צ"ל בת שטח, ב"ש) ואין נראה כן ביוסיפון. וכ"כ ר"ש דוראן ח"ב ממגן אבות פ"ד כי אשת אלכסנדר בנו היא היא אחות ר"ש ב"ש. ואולי היא שלציון המלכה שהוזכרה פ"ק דשבת ובפ"ג דתענית ובמגילת תענית. (עיין לעיל ג"א תרכ"א) שלציון אשת ינאי הרשע והיא צדיקת (יוחסין בסדר הדורות). ויהושע בן פרחיה חבירו ברח וביקש שמעון בן שטח מן המלך והחזירו. ורצה המלך לקבל תשובה כאשר יושת עליו, ולא רצו הפרושים לקבלו, וגברה המלחמה ונפל היניהם עם רב וילכוד ת"ת מגדולי הפרושים ויצו לתלות את כולם ומת בקדחת י"ח למלכותו (צמח דוד). וביוסיפון, שמלך כ"ז שנה (וכן בסע"ז יוחסין בסופו):
ג' אלפים תרע"א
ישוע הנוצרי נולד ג"א תרע"א, שנת ד' לינאי השני הוא אלכסנדר. וצ"ע דהא אלכסנדר מלך תר"ע וזה נולד תרע"א, ואולי צ"ל א' לינאי (ועיין יוחסין מאמר ה' זמן ו' שנולד ג"א תש"ך ועיין לעיל ג"א תק"ס) ושנת רס"ג לבנין השני ושנת כ"א לחשמונאים (יוחסין בסה"ד). וקשה הא חשמונאים מלכו ג"א תק"צ. וצ"ל שט"ס הוא וצ"ל פ"א לחשמונאים (וע"ל ג"א תש"ז ותשכ"ד ותשס"א)
