סדר הדורות - רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
[עריכה]גם הוא נשיא (ג' אלפים תת"י י"ח שנים קודם החורבן). ונהרג בחורבן והוא מעשרה הרוגי מלכות, ועל זה אמר ויפול הגורל על רבן שמעון בן גמליאל (עיין ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול). ולא נזכר במשנה, ויש אומרים כי הוא הנזכר פרק קמא דאבות, שמעון בנו אומר. וכ"כ התוספות יום טוב באבות משנה ט"ז, רבן גמליאל אומר הוא רבן גמליאל הזקן בן ר' שמעון בן הלל הזקן (ובפירוש הסדור חסר ב' תיבות שמעון בן), ובמשנה י"ז שמעון בנו אומר כל ימי כו'. ובסוף פרק קמא דכריתות (ח' א'), א"ר שמעון המעון הזה, פירש"י לשון שבועה, ובב"ב (קס"ו א') פירש רשב"ם, בבית המקדש נשבע, וע"כ אינו רבן שמעון בן גמליאל הנזכר אחר זה על ג' דברים העולם עומד, שלא היה בזמן בית המקדש. אבל זה שאמר בכריתות שעמדו הקינים בדינרי זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהיו בדינרין, אם כן בהכרח שהיה בזמן הבית והוא זה שנהרג לא רבן שמעון בן גמליאל שהיה אביו של רבי. ומה שלא קראו רבן שמעון בנו לפי שהיה בחור כשאמר זה ולא עלה לגדולת רבן (כ"כ התוספות יום טוב בשנוי לשון, וקצת כתבתי לשון ספר היוחסין, והנחלת שמעוני טעה). וכ"כ בעשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ב פי"ט. לכן מיד אמר בסוף פרק קמא דאבות רבן שמעון בן גמליאל אומר, הוא בן רבן גמליאל דיבנה אביו של רבי, על שלשה דברים כו', ולכן סמך רבי דברי עצמו בפ"ב דאבות, רבי אומר איזה דרך ישרה, לדברי אביו דסוף פרק קמא דאבות, ואח"כ סידר דברי בנו רבן גמליאל בר' יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה (ע"ש), ואחריו אמר אל תפרוש מן הצבור שאמר הלל הוא בן בנו אחיו של ר' יהודה נשיאה, ופסקו לכנות הנשיאים בשם רבן אלא בשם ר' יהודה נשיאה, והיה לו [לרבן גמליאל ברבי] בן שנקרא ר' הלל, נעשה נשיא אחריו, ובו פסקה הנשיאות, והוא תיקן סדר העיבור, וסמך רבי דברי הלל בן בנו לקיים על עצמו לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, וזה שלא כדעת האברבנאל והמפרשים שסוברים שהלל הזה הוא הלל הזקן, ואח"כ סמך להלל זה דברי הלל הזקן שאמר אין בור ירא חטא כו', ולא הוא היה אומר כגירסת המפרשים כהלל אומר אל תפרוש שהוא הלל הזקן. וכן טועים הגורסים הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד ומוחקים רבן שמעון בן גמליאל, כי סברו שזהו רבן שמעון בן גמליאל הנזכר לפני זה. וזה אינו, כי לפני זה הוא רבן שמעון בן גמליאל הנהרג בן רבן גמליאל הזקן וזה אביו של רבי (ע"ש וכפירוש יד יהודה סימן ל"ז, וכ"כ אברבנאל). בבבא בתרא (קס"ו א') נוסחא אחרינא, א"ר גמליאל המעון הזה והגירסא שלפנינו ובתורת כהנים פרשת תזריע, אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין כו'. בערכין י' סוף ע"ב), תני רבן שמעון בן גמליאל שילוח היה כו'היה מקלח כו' רבן שמעון בן גמליאל אומר הרדולים לא היו במקדש כו', נראה שזה רבן שמעון בן גמליאל הוא (והנחלת שמעוני טעה) בכתובות נ"ט ב' במשנה, ר' אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה כו' רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המדיר את אשתו כו' מלעשות מלאכה יוצא כו', ושם ס"א ב' א"ר מלכיו הלכה כר' אליעזר, כתכו התוס' הלכה כר' אליעזר והא דקיי"ל בכל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל כמשנתנו הלכה כמותו אין זה אותו שהיה בימי ר' אליעזר, עכ"ל. הרי לדעת התוס' נראה דרבן שמעון כן גמליאל דפליג עם ר' אליעזר במשנה אינו אביו של רבי שהלכה כמותו בכל מקום במשנה, אם כן הוא בן רבן גמליאל הזקן ונזכר במשנה. אבל הרא"ש סי' כ"ז כתב, ואינה ראיה כ"כ דפסק הלכה כר' אליעזר במאי דפליג אתנא קמא, אבל במאי דפליג אמר רבן שמעון בן גמליאל כל מקום ששנה הלכה כמותו, אם כן רבן שמעון בן גמליאל זה הוא אביו של רבי בן רבן גמליאל דיבנה. אמרו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל ח' אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו וכשהשתחוה נועץ ב' גודליו בארץ ושוחה ונושק הרצפה וזוקף ואין כל בריה יכולה לעשות כן וזו היא קידה, סוכה (נ"ג א'), והנחלת שמעוני טעה. ובסוטה (מ"ט ב'), אלף ילדים היו לבית אבא ולא נשתייר מהם אלא אני ובן אחי אבא בעסיא, וכתבו התוס' בפ"ב דעבודה זרה (ל"ב סוף ע"א) שזה אמר רבן שמעון בן גמליאל הזקן (והנחלת שמעוני לא ידע דברי התוס' הללו). וע"ש בתוס' מ"ש רבן שמעון בן גמליאל משום ר' יהושע קפוסאי איזה רבן שמעון בן גמליאל אמר זה. בעבודה זרה (כ' ע"א), שעמד במעלת הר הבית וראה נכרית נאה ביותר אמר מה רבו מעשיך ה' (והנחלת שמעוני טעה). רבן גמליאל דיבנה בנו: