סדר עולם רבא פרק כ

<< · סדר עולם רבא · פרק כ · >>

הרי הוא אומר ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל וגו' (זכריה יד ה), חזון ישעיהו בן אמוץ וגו' (ישעיה א א), דבר ה' אשר היה אל הושע וגו' (הושע א א), דברי עמוס אשר היה וגו' (עמוס א א), דבר ה' אשר היה אל מיכה המרשתי וגו' (מיכה א א) מלמד שכולן נתנבאו בפרק אחד, אבל אי אתה יודע מי קדם את מי, כיון שאמר תְּחִלַּת דִּבֶּר יְהוָה בְּהוֹשֵׁעַ וגו' (הושע א ב), ובעמוס הוא אומר שנתים לפני הרעש (עמוס א א), ובישעיה הוא אומר בשנת מות המלך עזיהו וגו' (ישעיה ו א) והוא היה ביום הרעש, דכתיב וינעו אמות הספים וגו' (ישעיה ו ד), דבר ה' אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם וגו' (מיכה א א), מלמד שכולן קדמו את מיכה, חזון עבדיה וגו' (עבדיה א א), אימתי היתה מלחמה זו, בימי אמציה, ומלך אין באדום וגו' (מלכים א כב מח), ומשנפלו אדומיים בימי אמציהו, לא העמידו מלך במקומן ולא זקפו ראש עד היום, ומשנפלו אדומיים כדבר אלישע, לא עמדו, אלא שנתעוררו בימי אחז ונפלו, ומשנפלו פלשתים בימי חזקיהו, לא העמידו מלך עד היום, ומשנפלו מלכי אשור בימי חזקיהו, לא העמידו מלך עד היום, ומשנפלה מצרים ביד נבוכדנצר לא נתנשאת עוד על הגוים עד היום, שנאמר מן הממלכות וגו' (יחזקאל כט טו), ובני זרח וגו' (דברי הימים א ב ו), אלו נביאים נתנבאו במצרים, ובני קרח וגו' (שמות ו כד), אלו נתנבאו במדבר, וישלח ה' איש נביא וגו' (שופטים ו ח), זה היה פינחס, ויבא איש אלהים אל עלי וגו' (שמואל א ב כז), זה היה אלקנה, המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם (דברי הימים א ט כב), אלו כ"ד משפחות כהונה ולויה, גד החזה ונתן הנביא התקינו מעשה הבית עם דוד, אסף והימן וידותון נתנבאו בימי דוד, אחיה אמר לשלמה הבית הזה וגו', ושכנתי בתוך בני ישראל וגו' (מלכים א ו), ובאחרונה אמר לו יען אשר היתה זאת עמך וגו' (מלכים א' יא יא), שמעיה אמר לרחבעם לא תעלו וגו' (מלכים א' יב כד), ובאחרונה כשברחו מפני שישק היה דבר ה' אל שמעיה לאמר נכנעו לא וגו' (דברי הימים ב יב ז), וכי שישק שמו, והלא זבוב שמו, שנאמר ישרק ה' לזבוב (ישעיה ז יח), ולמה נקרא שמו שישק, שהיה יושב ומשמר אימתי ימות שלמה, שאין לנו כיוצא בו, וכיון שמת שלמה, בא ולקח אוצרות בית ה', עדו הנביא נתנבא על המזבח בבית אל ויאמר מזבח וגו' (מלכים א יג ב), ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים, ויצא לפני אסא וגו' (דברי הימים ב טו), ובעת ההיא בא חנני הראה וגו' (דברי הימים ב' טז ז), וגם ביד יהוא בן חנני וגו' (מלכים א טז ז), מיכיהו אמר לאחאב כה אמר ה' הראית את כל ההמון הגדול וגו' (מלכים א' כ יג), ובשניה אמר לו לך התחזק ודע וראה וגו' (מלכים א' כ כב), ובשלישית אמר לו יען אשר אמרו ארם אלהי הרים ה' וגו' (מלכים א' כ כח), ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו וגו' (מלכים א' כ לה), אמרו זה היה מיכיהו, ובאחרונה אמר לו מי יפתה וגו' (מלכים א' כב כ), ובימי יהושפט ויצא אל פניו יהוא בן חנני וגו' (דברי הימים ב יט ב), ויחזיאל בן זכריהו בן בניה וגו' (דברי הימים ב' כ יד), ויתנבא אליעזר בן דודוהו ממרשה וגו' (דברי הימים ב' כ לז), ובימי יהורם ויבא אליו מכתב וגו' (דברי הימים ב' כא יב), ובימי יהואש וישלח בהם נבאים להשיבם וגו', ורוח אלהים לבשה את זכריה וגו' (דברי הימים ב' כד), ובימי אמציה ואיש האלהים בא אליו לאמר המלך אל יבוא וגו' (דברי הימים ב' כה ז), ובאחרונה אמר לו ידעתי כי יעץ אלהים וגו' (דברי הימים ב' כה טז), אמרו זה היה אמוץ אחיו, ובימי אחז ושם היה נביא לה' עדד שמו וגו' (דברי הימים ב' כח ט), יואל ונחום וחבקוק נתנבאו בימי מנשה, ומפני שלא היה מנשה כשר, לא נקראו על שמו, וכן הוא אומר וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו, ויבא ה' עליהם את שרי הצבא וגו' (דברי הימים ב' לג), דבר ה' אשר היה אל צפניה בן כושי וגו' (צפניה א א), דברי ירמיהו בן חלקיהו וגו', אשר היה דבר ה' אליו וגו' (ירמיה א), וגם איש היה מתנבא בשם ה' וגו' (ירמיה כו כ), היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי וגו' (יחזקאל א ג) כולם נתנבאו סמוך לחרבן, ברוך בן נריה ושריה בן מחסיה ודניאל איש חמודות כולם נתנבאו בימי נבוכדנצר, מרדכי היהודי וחגי זכריה ומלאכי כולם נתנבאו בשנת שתים לדריוש, אתה מוצא בהן עשרה שנאמר בהן איש האלהים, ואלו הן, משה, ואלקנה, ושמואל, דוד, שמעיה, ועדו, ואליהו, ואלישע, מיכה, ואמוץ, שמואל וחנני נקראו הרואים, שנאמר בהם הראה, יחזקאל ודניאל נאמר בהם בן אדם. סליק פרקא ובבא מציעאה.