סבא אליהו/חלק א/פרק יד
ולדידי מרווחא מילתא כוותיה דמר אבא אפי' כשנאמר שהוכפלו הבנים ורק הבנות לא הוכפלו, מילתא בטעמא דמתחזי לי למה נשתנו אלו מאלו, בהקדים הקדמה גלויה ומפורסמת אצל יודעי חן בסוד שבילי בית הגלגול שהוא דוקא בזכר, כמ"ש פעמים שלש עם גבר (איוב לג, כט). הן אמת שנזכר כמה פעמים בנקבות, כמו רחב הזונה בחנה, בסוד "רחב פי על אויבי" (שמואל א ב, א). חוה ברבקה, בסוד "עלי קללתך בני" (בראשית כז, יג), שבעבורה נתקלל אדם דהיינו יעקב, ובאה לתקן כי ישמע אליה יעקב לטוב כמו ששמע לה לרע, והוא שאמרה "אך שמע בקולי" (בראשית כז, יג), 'אך' מיעוט, כלומר אך הפעם ולא בפעם אחרת, "ועתה בני שמע בקולי" (בראשית כז, ח). שהיית בעל לשעבר ועתה בני, ובמקום "אשר שמעת לקול אשתך" (בראשית ג, יז), עכשיו שמע בקולי. עיין זוהר פ' תולדות, וכן חוה באמותינו כולן וביוכבד, בסוד "ותרא האשה" (בראשית ג, ו). וכדאי' ב(זהר חלק ג קעד, א) פ' שלח[1], ובתיה שכן נתרחמה על משה שהיה גלגול הבל בנה, ושמה בתיה שחוה היתה יציר כפיו של הקב"ה, בת יה ככתוב בשם האר"י ז"ל, וצפורה גלגול תאומה יתירה שנחלקו בה קין והבל, (עיין דרוש שמואל פ' כי תבא), ויעל בעלי, תמר ברות, וכהנה וכהנה רבות. וזכורני שראיתי זה כמה שנים, בפי' הרמ"ז לזוהר בס' בראשית שהקשה קושיא זו, ותירץ שגלגול הנאמר בנקבות אינו אלא ניצוץ מהן, ושוב ראיתי שגם בראש פ' משפטים הקשה הרמ"ז קושיא זו, ותירץ "נלע"ד שמה שנמצא גלגול בנשים הוא בסוד העיבור, וחילוק עיבור לגלגול מבואר בס' הגלגולים" עכ"ל. ואני בעניותי סבור הייתי אם הייתי כדאי לחלק בין הענינים במ"ש גורי האר"י ז"ל, שכל הבאים בגלגול הם משור או נשר או אריה, אבל הבאים בגלגול מצד צורת האדם שבמרכבה, הם אותם צדיקים הבאים לכפרת הדור, ככתוב בליקוטים כ"י בשלי דף קפ"ב, ולפי זה הייתי אומר דאפשר שהגלגול דאמרינן שאינו בנקבות, הוא דוקא אותו שמצד אדם שבמרכבה שבאים לכפרת הדור, וגם מאיזה מהם של ג' האחרים, דלא כל אפייא שוין. ומ"ד "מה פרה מכפרת אף מיתת מרים מכפרת" (ילקוט פ' שמיני). לא מתורת גלגול כי אם ממיתה גרידא, דדיה שתכפר. וגם יש גלגולים ישרים וגלגולים עקומים, הרמ"ז פ' פינחס דף רי"ג ע"א, אבל לא לכשאומר אני כי הם רשאים ולא אני, להוסיף מדעתי מה שלא שמעתי ולומר דלצדדים קתני.
וגם הלום ראיתי בליקוטי תלמידי האר"י ז"ל בשלי דף קפ"א כתוב וז"ל, "וצריך שתדע כי הנקבות אינן באות כל כך בגלגול כמו הזכר, לפי שאינן מצוות על המצות, ולכן תשובה או גהינם או חבלי משיח או חבלי אשה מטהרין אותן. והטעם מפני שהגלגול מעלמא דדכורא ולא מעלמא דנוקבא" עכ"ל. ומלישנא ד"כל כך" שכתבו, משמע דלפעמים כתיב הכא הנמצאו' אבל לא כל כך, מפני שהגלגול מעלמא דדוכרא, וכן כתיב "כל זכר לגולגלותם" (במדבר א, ב). לשון גלגול ועיבור דוקא זכר, כמ"ש הרמ"ע ז"ל במאמר אם כל חי חלק א' פרק ג'. ועיין בס' הגלגולים פי"ג.