לדלג לתוכן

נתיבות המשפט/חידושים/קצז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דאף מסירה הטעם דמסירה דידיה דומה למשיכה דבנענוע כל שהיא הולכת הבהמה מעצמה אבל במטלטלין בעינן משיכה דוקא ומסירה אינו קונה אלא בר"ה דומיא דספינה לקמן סי' רצ"ח והטעם דמסירה קונה לה כיון שהם מקומות שאין משיכה קונה שם מש"ה הקילו חז"ל שיועיל שם קנין המסירה (סמ"ע):

הגבהה קונה בכ"מ:    הטעם כיון שמגביה בידו הרי מכניסו לרשותו מש"ה קונה אפילו בר"ה (סמ"ע):

שאינה של שניהם שלא ברשות בעל החצר אבל ברשות בעל החצר הוי כרשות שניהם (סמ"ע):

או שרכב עליה זהו דעת הרי"ף והרמב"ם והטור חולק וס"ל דלא קנה ברכיבה עד שינהג ברגליו (סמ"ע) ועיין ביאורים דמאן דס"ל דרכוב קנה אין ד"א קינה לו דכיון ארכוב עליה גליה דעתיה דלא ניחא ליה בד"א ולכך אם א' רכוב וא' מנהיג אף שא' מהם בא תחילה לד"א מ"מ חולקין אבל למאן דס"ל דלא קני רכוב אז אם הרוכב בא קודם לתוך הד"א קנה למאן דס"ל דד"א קונה אף במקח וממכר:

או שהנהיגה בקול הסמ"ע מסיק דמשיכה והנהגה קונה בכל הבהמות דלא כדעת הרא"ש והטור דס"ל דאיכא חד צד דלא קנה ודעת הרמב"ם נמי דמשיכה והנהגה קונה בכל הבהמות רק כששניהם באים כאחד לקנות וא' מושך וא' הנהיג הנהגה במקום משיכה בגמל לאו כלום הוא:

ורצתה בפניו אהכישה במקל קאי (סמ"ע):

וע"ל סי' רע"א שם כ' דיני קניי' (סמ"ע):

ואם משך העדר פי' דמשיכה עכ"פ בעי בכל העדר (סמ"ע):

ואמר קנה כדרך ודעת רי"ו דסתמא הוי כאומר לו הכי (סמ"ע):

משך או הגביה משיכה דוקא בסימטא והגבהה בכ"מ כדלעיל (סמ"ע):

בעיר ברה"ר היא תמוה דהא זה הוא דעת הטור אבל הרמב"ם והמחבר הוא מסיימי דרכיבה קונה ברה"ר ואפשר ליישב בדוחק דברישא מיירי ברה"ר שאין רבים דוחקים רק שרבים מצויים דאין דרך לרכוב שם ובסיפא מיירי ברה"ר שרבים דוחקים שם דדרך לרכוב שם ומ"מ הוא דחוק דהו"ל למור"ם לחלק בזה בפי' (סמ"ע):

בר"ה שרבים דוחקים ע"ב דאיירי שרכב מר"ה לסימטא ולא נכנסה לסימטא רק כל שהוא אבל אם לא היה רק ברה"ר לא קנה דרכיבה מטעם ומשיכה אינו קונה ברה"ר דברה"ר שאין רבים דוחקים לא קנה ברכיבה כל שהוא לסימטא עד שירכוב עליה כולה לסימטא ואפשר דברה"ר שרבים דוחקים שם קונה אפילו בלא רכב עליה כלל לסימטא כיון דברכיבה יש ג"כ קנין מסירה בצירוף המשיכה נקנה אפי' ברה"ר:

וה"ה לאומר לו משוך משמע דס"ל דחד טעם לשניהם דגם לקנות להבא משמע והטור כ' טעם אחר דמשמע משוך לקניתו אבל אני איני מקנה לך (סמ"ע) ונ"מ אם אמר משוך לקנותו עתה להמחבר מהני ולהטור לא מהני: (ט"ז) נ ואמשוך קנה וה"ט דבעת שיחול הקנין הדר סודר למרי' (סמ"ע) וע' בב"י דאפילו עומדת בחצרו בסוף ל' לא קנה כיון דהקפיד ואמר משוך לא קנה מטעם חצירו וע"ב:

עומדת באגם אבל אי עומדת ברה"ר ומכ"ש ברשותו מוכר לא קנה עד שיתנה בע"מ: (סמ"ע) והש"ך חולק וס"ל דאפי' עומדת ברשות מוכר קנה דבממון אמרי' גופו מהיום ופירי לאחר ל' ועיין ביאורים שכן עיקר ובתנאי דאם ודאי דמעכשיו תנאה הוי: