נתיב חיים/אורח חיים/תרכט
(ט"ז ס"ק ב') והכותב ס' מהרי"ל נ"ב וחלילה להשוות כטועה. והילך ל' מהרי"ל בה' סוכה אמר מהרי"ל כל דבר המקבל טומאה אסור לסכך בו לכן יזהר כל אדם שלא להניח סולם או שברי כלים של ספסלאות וקתדראות על הסכך להחזיק את הערב' דחיישי' שמא נטמאו במדרס ע"כ הבין דהך טעמא שמא נטמאו במדרם אכולהו קאי. ולא כן הוא דסולם אסור לסכך דראוי לקבל טומאה אלא דשברי כלים שאינם ראויים עוד לקבל טומאה להכי הוצרך לתת טעם דחיישינן שמא נטמאו במדרס:
(ס"ק י"א) ודע דכל כלי עץ הרחב. נ"ב ואני אומר שתירוץ זה של תוס' ליתא לדידן דהתוס' דכלים ופסק' הרמב"ם פ"ד מה' כלים ג' מדות עץ שאינם עשוים לקבלה כל כלי עץ שעשוי לתשמיש אדם בלבד כגון סולם אינו מקבל טומאה כלל ולא רבוה חכמים לטומאה כלל. וכל כלי עץ שעשוי לתשמיש כלים והאדם כגון שולחן וטבלא ומטה מקבלין טומאה ומנין שהן לתשמיש אדם ותשמישי משמשין שהרי מניחין הקערות על השלחן והכוסות על הטבלא וכל כלי שהוא לתשמיש כלים בלבד וכו' ואם נאמר שכלי עץ שמשתמש אדם וכלים מטמאין מדאורייתא ודף של נחתומין אינו דומה לשולחן וטבלא ועכ"פ מדרבנן מטמא כיון שהדף רחב קצת להניח דבר עליו וכמ"ש תו' בתי' קמא א"כ ה"ל להרמב"ם למיחשב ד' מדות בכלים והרמב"ם דקדק כלי עץ העשוי לתשמיש אדם וכלים אבל הני נסרים משופין שמסכך בהן אינם עשוים לתשמיש אדם וכלים מ"ה אינם מקבלין טומאה אפי' מדרבנן ולפ"ז אין על המגרפה שום טומאה דהא כלי עץ המשמש אדם הוא כמו סולם ומנורה ואפשר לדעת הרמב"ן שסובר כלי קיבול העשוי למלאות הוי כלי קבול כמו שמסופק בסולם ששליבותיו נעוצים בנקבים אבל לדעת הרמב"ם בפ"ג דכלים דימו ככלי פשוט ואינו מקבל טומאה וגם לדעת הרמב"ן אינו אוסר אלא בסולם בצירוף שאר טעמים ע"ש:
(שם) אפי' נשבר' משמע דוקא מטעם שראוי להניח עליו וז"א דאפי' אינו רק עכשיו מ"מ פסולין לסיכוך הואיל ומכלי קאתי מתחלתה היתה ראויה לקבל טומאה כמו דף של נחתומין וכמו שפירש"י גבי מטלניות שאין בהם ג' על ג' ותוס' פ"ב דף כ"ו ד"ה אין בו ע"ש:
(מ"א ס"ק י"ט) וגם התרה. נ"ב ואני איני יודע שום טעם לחלק בין הך להא דנסרים דהא חביל' סכך כשר הוא אלא משום גזירת אוצר והוא פסול מטעם תעשה ולא מן העשוי דכיון שהוא מהדר לבטלה ומנענע את החבילין הרי הוא בקי בתולמ"ה וליכא למגזר שמא יאהיל תחת האוצר כמ"ש הרא"ש סברא זו גבי נסרים סוכה סי' כ"ט ומפני זה א"צ להזיזו ממקומו כמו גבי תקרה שאין עליה מעזיבה שאינו מזיז הנסרים ממקומן כי אם שלוקח המסמרים שהיו קבועים חזינן שהוא בקי בתולמ"ה ע"כ אין לזוז מפסק ש"ע שדי בנענוע בלי התרה: