נתיב חיים/אורח חיים/תעג
(מ"א סקי"ג) משמע דאין יוצאין בכמושין נ"ב כן כתב הריא"ז בשם הירושלמי פ"ב הלכה ה' דבעלין פסולון וזהו חומרא גדולה מאד דהיאך יעשה ישרה אותו במים חיישינן משום כבוש יניח אותו בלא מים חיישינן משום כמוש ופוק חזי מאי עמא דבר דנהגו לצאת בכמושין וכדי ליישב המנהג חפשתי במקור הדין בירושלמי ד"ק וז"ל בין כמושין (ר"ל דקאי אמתני' דגרס בין כמושין) אית תניא תרי אבל לא כמושין אמר רב חסדא מ"ד כמושין בקלח ומ"ד לא כמושין בעלין עכ"ל ומזה פסק דאין יוצאין בעלין כמושין והנה זה לפי גי הירושל' דגרס במתני' בין כמושין דצריך לתרץ הברייתא שלא תקשה אמתני' אבל לפי גי' שלנו דגרס בין יבשין איכא למימר דהברייתא אתיא כאידי מ"ד ואנן פסקינן כר"מ וכחכמי' שלו וכראב"צ וכן מצאתי בראב"ן דף ע"ג דיוצאין בכמושין ועוד מדאמר ר"א ל"ש אלא בקלח אבל בעלין לחין אין יבשין לא מדאמר ר"א יבשין ולא אמר כמושין משמע דכמושין כשרים דהאמת היה לפ' דבריו כמו שכת' הרשב"ם בפסחים דף ק"א ד"ה לקיבעא קמא וכו' והא דאמר לחין לאו דוקא כמו שכת' הרא"ש פ' לולב הגזול סימן י' ע' שם ומשום הכי השמיטוה הפוסקים דין זה דלא צריכין דיחיד ורבים הלכה כרבי' ודוק: