נתיב חיים/אורח חיים/נא
(בש"ע ס"ב.) עונה אחריו אמן. נ"ב ולא הוי הפסק בין הברכה לדבר דשאני הכא דפסי' דזמר' נינהו ואמן שבח הוא וכעין זמרה ולא הוי הפסק ב"י:
(במ"א סק"א) בגליון הרי"ד נ"ב צ"ע בפנים:
(מ"א סק"א) לו' אמת ויציב דאמירת י"מ הוא דאורייתא כנ"ל:
(במ"א סק"ג) וא"כ דבר ברור שהירוש' מבעי' ליה. נ"ב זה ליתא דאם כדבריו אמאי לא פשיט רב ירמיה מהך ברייתא דהתם דאם יושב במגדל מסתמא גבוה יו"ד ודומה לבית וקושייתו דה"ל למבעי' כשלבש בטלית או חלוק זה אינו דבכה"ג יכול לחבק גופו בזרועותיו דדיינין לי כהפסק' ודו"ק:
(ס"ק ה') כיון שעיניו חוץ למים נ"ב הכוונה דרמ"א מדייק דה"ה לענין לבו רואה את הערוה וכן כתב בד"מ ע"ש: