נשמת כל חי (פלאג'י)/א/סג
סימן ס"ג
[עריכה]תמוז מש' מבש"ר טוב
שאלה בדידי הוה עובד' בבני בכורי שקדמה נפל לשמונים יום לטבילתה ושאלנו את המילדת ואמר לנו שלא היה בו באותו נפל שום ריקום כלל ונסתפקתי אי חייב זה הבן הבא אחריו בפדיון או לא.
תשובה הנה ראיתי להרב מהריק"ו ז"ל שורש קמ"ג והביא דבריו מור"ם בס' המפה ביו"ד סי' ש"ה וז"ל וכל זמן שאין אבריו מרוקמים אינו פוטר הבא אחריו עכ"ל, ולפי דבריו חייב בפדיון ונדון הרב מהריק"ו היה לח' שבועות לטבילתה ואין הפרש בין ששים לשמונים כל שלא היה בו ריקום שכ"כ מור"ם וכל זמן שאין אבריו מרוקמים נראה דאין הפרש ודברי הרב מהריק"ו צריכים ישוב וכבר ראיתי להרב מהר"י קצבי בתשו' סימן ד' בענין נ"ד ישב דבריו וסו"ד העלה דחייב בפדיון ויברך את השם ושם ראיתי עוד להרב הנז' ושנסתפק דהיכא דלא פדאו האב את בנו בקטנותו מי קודם האב או הבן והעלה דכיון דלא פדאו תו לא רמיא עליה דאב אלא על הבן הביא ראיה מדברו הריב"ש ז"ל יע"ש ואחרי המח"ר מכבוד תורתו קשה שדבר זה במחלוקת הוא שנוי שהנה הרשב"א בח"ב סי' שכ"א כתב להפך דהאב קודם והביאו ג"כ מרן ב"י ביו"ד סי' ש"ה בב"ה יע"ש ולהיות שאין הפנאי מסכים לא האריך (אה"ב עיין בכנה"ג י"ד ש"ה הגב"י אות י"א) זולת לעיקר הדין מה שיוצא מדבריהם הוא שהרב הנז' הביא משם חכמי ברוסא יע"א שחייבו ג"כ לברך יע"ש ובס' שער המים סי' ג' בכעין נ"ד הורה דחייב לברך והסכים עמו הרב נחפה בכסף זולת שראיתי שם שהביא משם הרב אליעזר נחום והרב דרכי נועם בחי"ד סי' י"ג דלענין ברכה נסתפקו וכתבו דברכות אינן מעכבות ועכ"ז פסקו הרבנים הנז' דחייב לברך יע"ש, נמצא דלדברי הכל חייב בפדיון כמו שיע"ש, אמנם ראיתי בתשו' חכם צבי סי' ק"ד והרב שבות יעקב ח"א סי' פ"ג שכתבו דמדינא פטור והרוצה להחמי' יפדה בלא ברכה משום דקשיא להו דברי מהריק"ו יע"ש וכבר כתבתי שהרב מהר"י קצבי ז"ל תריץ יתיב לדברי מהריק"ו כמבואר בדבריו שם יע"ש.
ולענין הלכה כיון דרבים נינהו דקיימי בחד שינויא הלא המה הרב מהריק"ו ומור"ם והרב יוסף קצבי ורבני ברוסה והרב שער המים והרב יונה נבון ועל הכל מאריה דאתרין מרן החבי"ב ז"ל בסי' זה בהגה"ט אות כ"ו שפסק מעין כיוצא בזה שחייב בפדיון ובברכה יע"ש, ונראה לומר דאין כאן חשש ברכה לבטלה שהרי שפיר מצי אמר אשר קדשנו במצותיו וצונו כי כן ציונו בהדיא בתורה אחרי רבים להטות וכעין זה ראיתי להרב"ד בחא"ח סי' של"ז יע"ש ועכ"ז לא מלאני לבי לעשות מעשה ושאלתי את פי בעלי הוראה ראשון לכל דבר שבקדושה הרב המובהק כמה"ר חיים מודעי נר"ו ושני בקדש מורי ורבי הרב המובהק כמה"ר יצחק מאייו נר"ו והסכימו גם המה לברך וכן עשיתי ולהיות שמשוש לבי הודי והדרי, ופאר נזרי, מורי ורבי רב חמ"א הרב המובהק, המאיר כברק, כמה"ר יוסף חזן נר"ו, היה חולה בזמן הזה ולא היה יכול להעמיק לא גילה לנו דעתו אבל מ"מ דבר דברים אלו שאם היה יכול להעמיק עכ"פ היה אומר שלא לברך זת"ד נר"ו ועיין להרדב"ז הח' ח"א סימן רכ"ט דאם מחלוקת הפוסקים הוא בעיק' המצוה יכול לברך ברם אם המחלוקת הוי בעיקר הברכה אם יברך אם לאו ס' ברכות להקל יע"ש כי כן נראה לחייב בפדיון ולברך עליו נא"ה יעקב פאלאג"י