נודע ביהודה (תנינא)/חושן משפט/מד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן מד
[עריכה]בע"ה פראג ד' אייר תקל"ט לפ"ק:
תשובה
לכבוד אהובי ידידי האלוף בתורה המופלג החכם השלם כבוד שמו מו"ה שמואל נר"ו חד מבי דינא רבא דק"ק מנהיים:
מכתבו הגיעני שבוע זו ועם היותי טרוד עם הישיבה ותחלת הזמן גרמא עם כל זה לאהבתו לא אחרתי מלהשיב. וע"ד אשר שאל צוואת ש"מ שכתוב בה שצוה המצוה לכתוב ולחתום וליתר תוקף ועוז צוה להעדים לקנות ממנו בקנין גמור אג"ס ולא לגרוע עי"כ כח הצוואה והצוואה לא יגרע כח הק"ס רק שניהם כאחד יהיו טובים לאשר ולקיים בלי שום דו"ד וטענה וכו' ושוב נאמרו הפונקטין שצוה על סדרן ובאמצע הפונקטן נאמר פונקט אחד וזהו מד' מקומות שבבה"כ אחד מהן יהיה שייך לפלוני כל ימי חייו בעד ב' זהו' בכל שנה ושנה ומאותן ב' זהובים ומשכירות של ג' מקומות הנשארים יעשו נר יא"צ בכל שנה ושנה והמעות הנשאר יחלק לאיזה לומדים שילמדו בכל יום היא"צ ובסוף הצוואה חזר ונשנה היפוי כח של קיום הצוואה בזה הלשון, כל הנ"ל נעשה בכל אופן המועיל ומספיק ובכל תוקף שטרי צוואות דנהיגי בישראל העשוים כתקחז"ל וכתוקף שטרי מתנות והתחייבות וכו' ובא היורש לבטל פונקט זה מחמת שקנין זה הוא על דבר שלא בא לעולם ונשען על דברי רמ"א בסי' רי"ב סעיף ז' בהג"ה שלא קנה ההקדש:
הנה בודאי יפה דן מעלתו שאמרינן שהק"ס נעשה על גוף המקומות ואף שהקנין הנאמר בתחלת הצואה אי אפשר לפרשו כן משום ששם לא נאמר לשון הודאה לשעבר שכבר עשה קנין אלא שצוה לקנות בק"ס ומשמעו שיקנו על מה שאומר עתה מ"מ בסוף הצוואה שנאמר בלשון עבר ובלשון הודאה שכל הנ"ל נעשה בכל אופן המועיל ומספיק הרי הודה שנעשה באופן המועיל ומספיק וזה פשוט מאוד ודברי מעלתו המה נכונים ודברי היורש בטלים. ואמנם מה שיש לדון בזה הוא על המקום שצוה שפלוני יעמוד עליו כל ימי חייו והשכירות יהיה להקדש בזה ודאי לא הקנה גוף המקום להקדש שהרי הקנהו לפלוני רק השכירות הקנה להקדש ושכירות הוא דבר שלא בא לעולם והוא ממש דין המוזכר בסי' רי"ב סעיף ז' שאמר שכר בית זה לעניים שחולק שם הרמ"א על המחבר ופסק שלא זכו העניים. ומעתה אם היה מקום לערער על שכר המקום הזה היה מקום לערער גם על השאר מטעם קני את וחמור. אמנם גם הא ליתא שהרי פלוני ודאי קנה המקום לכל ימי חייו שהרי לו הקנה גוף המקום לעמוד עליו וכיון שקנה המקום חל עליו השכירות שעל תנאי זה הקנה לו המקום וממילא מחוייב לקיים התנאי וליתן השכר לעניים שאף שאינו מקנה דבר שלא בא לעולם יכול לעשותו תנאי ועיין בסי' ר"ט סעיף ח' בהג"ה אלא שאם פלוני לא ירצה לזכות במקום הזה כלל ממילא אין עליו חיוב לקיים התנאי וחוזר מקום הזה להיורש ופטור היורש מליתן שכר המקום הזה להקדש אבל שאר המקומות נשארים להקדש בתוקפם וכמו כן אחר מיתת פלוני חוזר גם המקום הזה להקדש כי אנו מפרשים מה שנאמר בצוואה שנעשה בכל אופן המועיל דהיינו שהקנה גוף המקום לפלוני לכל ימי חייו ואחר מותו יהיה קנוי גוף המקום להקדש. דברי הד"ש: