נאום ראשון כיו"ר אופזיציה (עמרם מצנע)

נאום יו"ר האופוזיציה בעת הצגת ממשלת שרון בכנסת

27 בפברואר 2003

יום הצגת ממשלה חדשה בפני הכנסת, ראוי שיהיה יום בשורה

כבוד נשיא המדינה והגברת קצב, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יום הצגת ממשלה חדשה בפני הכנסת, ראוי שיהיה יום בשורה, לא רק לבוחריה של הממשלה, אלא לכל אזרחי מדינת ישראל. לזאת קיווינו ולזאת ייחלנו.

היושבים בבתי התמחוי מתפללים להצלחתך

אדוני ראש הממשלה, זכית בבחירות ברוב גדול, ואתה שב ומקים ממשלה שנייה בתוך שנתיים. לפיכך ראוי אתה, אדוני, שתלווה אותך ברכה כפולה ומכופלת. הלוואי שתצלח דרכך. כולנו, מדינת ישראל כולה, זקוקה להצלחתך מאוד: המובטלים, יותר מ=10% מכוח העבודה במשק, מתפללים להצלחתך. הם, אדוני, אינם סטטיסטיקה יבשה, הם בשר ודם. 300,000 נשים וגברים, שלכל אחד מהם שם ומשפחה, והם, בעוניים ובמצוקתם ובכבודם שנרמס, זקוקים מאוד להצלחתך.

וכמוהם הרבבות שחרב הפיטורים מונפת על צווארם, פועלי שכר המינימום, אנשים קשי-יום המנסים שוב ושוב לעלות אל מעבר לקו העוני. ואלה היושבים אל השולחן בבתי-התמחוי כדי לזכות בצלחת מנה חמה, גם הם יתפללו לצד ברכת המזון, להצלחתך. ועובדי לשכות הרווחה והסעד והתעסוקה, גם הם שותפים לתקווה כי הימים שיבואו יהיו טובים לישראל. והם מתפללים לכך. ומחכים.

תושבי שדרות, שהצטרפו למעגל החרדה, מצפים להצלחתך

אדוני ראש הממשלה, תושבי קו העימות החדש וקו העימות הישן רוצים לראות בהצלחת ממשלתך. תושבי שדרות, שהצטרפו למעגל החרדים לשלום משפחותיהם, ובהם מובטלים ותיקים ומפוטרים חדשים, חברי קיבוצים ומושבים בגוש-קטיף ולאורך רצועת עזה מצפים להצלחתך. גם בקריית-שמונה מייחלים להצלחתך בלב שלם. וכך במנרה, במרגליות, במטולה ובשאר-ישוב. הבטחת להם, אדוני, ביטחון, והבטחת שלום, והם מתפללים לכך ומחכים.

והתעשיינים, אדוני ראש הממשלה, אנשי תעשיית הטקסטיל והמזון, הבנייה וההיי-טק, והמלונאים, אנשי תיירות פנים וחוץ, יצואנים ויבואנים, והחקלאים, והסוחרים ובעלי עסקים – שמעשה ידי כולם טובעים בים – ונהגי מוניות, מהנדסים ורופאים, סטודנטים ואנשי אקדמיה, כולם, מראשון עד אחרון, דרוכים לקבל את פני התוכנית הכלכלית שממשלתך תביא בוודאי לכנסת. עתידם, אדוני, הוא עתידנו, והם זקוקים לתנופת השקעות וצמיחה כאוויר לנשימה. הם מתפללים להצלחתך והם מחכים.

ילדי ישראל מחכים לחזרה לימי לימוד שאין מקצצים בהם ללא רחם

ואמני ישראל, יוצרי תרבותה, אלה שהתיאטרון והקולנוע, הקונצרט והמחול, התערוכה והספרים הם סם חיים עבורם, הם המעניקים גוון וצבע לחיינו והנותנים להם טעם, גם הם בקרב המתפללים כי אתה וממשלתך תשיבו מעט מן הרוח ששרתה על עם הסגולה והספר. וגם הם מחכים.

וילדי ישראל ומוריהם מחכים להצלחת הממשלה החדשה, לחזרה לימי לימוד שאין מקצצים בהם ללא רחם, להתקנת מחשב חדש ולציוד מעבדה מתקדם, לטיול שנתי שכולם יוכלו לצאת אליו, גם מי שיד הוריהם אינה משגת. הם מחכים לשוב ולזכות בשיעורי עזר ובלימודי העשרה, בשעת סיפור ובהצגת תיאטרון. ממשלה חדשה, הם ומוריהם מקווים, תחרות על דגלה השקעה מחודשת בחינוך, הנחוצה מאוד לבתי-הספר, למוסדות החינוך וההשכלה הגבוהה. והם כולם מחכים.

ועמם, אדוני ראש הממשלה, עמם רוצים בהצלחתך הוריהם, אמהות ואבות השולחים בבוקר את ילדיהם לגן-הילדים ולבית-הספר, ומקווים שיחזרו הביתה בלא שיאונה להם רע. הבטחת להם ביטחון והם דואגים ומחכים.

ולהורים השולחים את ילדיהם לשרת בצה"ל, המלווים את בניהם בלב חרד, הבטחת כי תלך בנתיבות שלום. אמהות ואבות המחנכים את ילדיהם כי ההגנה על ביתנו, על מדינת ישראל, הוא כורח שאין להשתמט ממנו, גם הם ראויים להבטחתך זו, ובניהם, שגורלם מופקד בידי ממשלתך, ראויים לכך שבעתיים. והם מחכים.

אתה הרי מיטיב להכיר את הירושה הכבדה שהוריש לך קודמך בתפקיד, אריאל שרון

כולנו מחכים, אדוני ראש הממשלה. כי הימים קשים הם. ואתה, אדוני, יודע כמה. אתה הרי מיטיב להכיר את הירושה הכבדה והרעה – הטרור, המשק השוקע, הכלכלה הרעועה – שהוריש לך קודמך בתפקיד, אריאל שרון.

חברי הכנסת, בחירתו מחדש של ראש הממשלה ברוב גדול לוותה במשאלה כי יבחר בדרך הפשרה. בשביל הזהב. בפשרה בין ימין לשמאל, בפשרה בין דתיים לחילונים, בפשרה בין חרדים לדתיים. בפשרה מדינית. טעינו. קיווינו שהרמזים וההבטחות שפיזרו ראש הממשלה ומקורביו כי עתה, ערב כהונתו השנייה, וביודעו עד כמה קשים מצבה המדיני והכלכלי של מדינת ישראל, יעדיף ראש הממשלה להיכתב בספרי ההיסטוריה כפורץ דרך ונתיב לשלום. קיווינו להתגשמות הרמזים בדבר הופעת דה-גול ישראלי וטעינו. קיווינו כי ניצחונו המרשים של ראש הממשלה בבחירות יביא עמו בשורה חדשה. גם בזאת טעינו.

ממפת הדרכים הרחבה שהציבור הישראלי פרס בפניו, בחר ראש הממשלה בשביל הימני הקיצוני ביותר. אפי איתם לימינו ואביגדור ליברמן לשמאלו – או ההיפך – ולפיד כושל כבוי לפני המחנה.

היום שבו קיווינו לבשורה חדשה היה ליום הנושא עמו בשורה רעה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום שבו קיווינו לבשורה חדשה היה ליום הנושא עמו בשורה רעה: עוד לפני שהתקרבנו אל אופק מדיני, כבר הוא שב ומתרחק, נעלם בקווי היסוד של הקואליציה, מתפוגג בין מתווים למפות, נאום כזה או אחר שיאוזכרו, או לא, מכתבים נלווים, שיצורפו, או לא, ומכתבי הבהרה למכתבים נלווים. ועם האופק המדיני הנמוג מצטמקת וגוועת התקווה לריפוי המשק.

היה זה ראש הממשלה עצמו שטען כי הצלת המשק עוברת דרך הפשרה המדינית, וזה היה רק לפני שבוע.

אדוני היושב-ראש, באין פשרה, באין חזרה לשולחן המשא-ומתן, בלא נכונות להכיר בכורח להיפרד מן הפלסטינים ולסיים את הסכסוך עמם בהסכם ובו שתי מדינות לשני העמים, נכונו לנו ימים קשים יותר מהימים שידענו עד כה.

עוד טרור, אבל פחות כסף לתקציב הביטחון; עוד הצטמקות של המשק, אבל פחות השקעות בתשתית; עוד מובטלים, אבל פחות רווחה. והמשבר הכלכלי והשבר החברתי ילכו ויעמיקו ויאכלו בנו ובכל חלקה טובה שעוד נותרה בשדותינו.

חברי הכנסת, הדאגה שמא תוריש ממשלת שרון השנייה ירושה רעה מקודמתה כבר איננה חלום בלהה, והיא שהביאה אותי, אדוני היושב-ראש, לנסות למצוא מכנה משותף עם ראש הממשלה, שיאפשר הקמת ממשלה של שלוש המפלגות הגדולות, ממשלת ליכוד-עבודה-שינוי. ואני, שהתחייבתי בפני הבוחר כי פני אינם לממשלת אחדות, מצהיר עתה מעל דוכן הכנסת, קבל עם ועדה, כי ממשלה כזאת, ליכוד-עבודה-שינוי, היתה בהישג ידו של אריאל שרון.

ויוסף לפיד, שהתיימר והתחייב לכינונה של ממשלה כזאת, ממשלת ליכוד-עבודה-שינוי, יוצק מים על ידיהן של המפלגות הקיצוניות הימניות ומרביץ תורת "פוליטיקה אחרת". כך גם מעשה הרכבת הממשלה.

המסך עלה על הפארסה. הלוואי שלא תסתיים כטרגדיה.

המשיכו לדבר על האופק המדיני והתרחקו ממנו

לכו בדרככם זאת, אדוני ראש הממשלה, ואתם השותפים לקואליציה. המשיכו לדבר על הליכה אל האופק המדיני, והתרחקו ממנו; המשיכו לדבר על העתקת תקציבים לחינוך, והשקיעו תקציבי עתק בשטחים; המשיכו לדבר על צמיחה, וקצצו בהשקעות בתשתית; המשיכו לדבר על מרפא לחברה הישראלית השסועה, והגדילו את הפערים בין עניים לעשירים; המשיכו להתנגד להתנחלויות בלתי חוקיות, ועצמו עיניכם מראות קרוונים על כל גבעה; המשיכו להבטיח שלום וביטחון, והדקו את אחיזתנו בשטחים; המשיכו להבטיח הרבה, ועשו מעט.

את הממשלה החדשה תלווה לא רק ברכת הדרך אלא גם אופוזיציה

ואנחנו, החרדים לעתידה של החברה הישראלית ולדמותה, נלווה אתכם ועיננו צופייה. תעמדו בדיבורכם לאיחוי קרעים, לתפנית מדינית לשלום ולביטחון ולהצגת תוכנית כלכלית נועזת – נחזק את ידיכם. תדבקו בהפרחת הבטחות שווא לציבור וספינים בתקשורת – נלקה בכם ונייסרכם. כי זאת, חברי הכנסת, לדעת: את הממשלה החדשה שקמה היום תלווה מעתה לא רק ברכת הדרך, גם האופוזיציה תלווה אותה בכל מעשיה.

זוהי, ככל הנראה, החדשה הטובה היחידה שהניבה מערכת הבחירות. וזוהי, ככל הנראה, הבשורה היחידה שנושא עמו היום הזה: אופוזיציה ממלכתית, אחראית, אבל נאבקת. ואני, עמרם מצנע, מתחייב למלא את תפקידי כיושב-ראש האופוזיציה, בעוד 14 יום, במשך כל ימי כהונת הממשלה, באחריות, ללא הנחות והקלות, כגמולה.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עתה, בצאת ממשלה חדשה בישראל לדרך, כבר היא עומדת למשפט הבוחר – חסידים ומתנגדים, קרובים ורחוקים. והעם הרואה את הקולות ידע האם ממשלתו תיטיב עמו, האם תעשה לרווחתו, האם תלך בדרך השלום, האם תלך בדרך הישר, או שמא תתמיד בנוקשותה, ובגבהות לב תוסיף להתעלם מן ההכרח להגיע לפשרה מדינית, להשתחרר מן השטחים שהאחיזה בהם אוכלת בנו ובכלכלתנו בכל פה. האם לבה יוסיף להיות גס במצוקת מאות אלפים מאזרחיה.

בחרת בדרך של קצוות ועל כן יש לך אופוזיציה

אדוני ראש הממשלה, בחרת בדרך של קצוות, ועל כן יש לך אופוזיציה. אתה אולי אינך רוצה בה, אך מדינת ישראל זקוקה לה מאוד מאוד. סיעת העבודה-מימד תצביע נגד הממשלה שהציג ראש הממשלה בפני הכנסת.