לדלג לתוכן

מתנות כהונה על איכה רבה/פתיחתא/א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אמר ישעיה לישראל:

בדברי תורה – שעסק התורה היא צהלה ושמחה אמתית, וזולתה הוללות וסכלות:

בבתי כנסיות – בילקוט ישעיה גרס: ציצי קולך לפלפין [לפנינו שם לכליין], פירוש, היה משורר לפני הכלות בקול נעים, כעוף המצוייץ בקולו:

מסויימין – מסומנים וניכרים בעולם, כל רואיהם יכירום כי הם בני אל חי:

הכי גרסינן: עניה מן הצדיקים, וכן הוא לקמן בפתיחא ו׳ ואנו ואבלו, ובילקוט ישעיה. ומלת עניה חוזר על הקשיבה, את העניה מן הצדיקים:

ואם לאו – שלא תקשיב:

ענתותא – כלומר, הרי ירמיהו איש ענתות; והכי גרסינן בילקוט בהדיא: הא ירמיהו הענתותא:

ומתנבא עלך – דברי תוכחה, וה״ג בילקוט:

קונן עליהם – ירמיהו היה מקונן עליהם איכה: