משנה ברורה על אורח חיים תקסא

►| משנה ברורה • על שולחן ערוך אורח חיים תקסא |◄

סעיף א

(א) ערי יהודה – ולא ערי ישראל, דלא חשיבי כל כך.

(ב) בחורבנן – אפילו יושבין בהן ישראל, כיון שהישמעאלים מושלים עליהם, מקרי בחורבנן.

(ג) כשמגיע סמוך להם כמו וכו' – דרחוק יותר לא חשיבא ראיה, כמו להלן [ב"י]. ולפי מה שביארנו לקמיה דכמה פוסקים פליגי על זה, וסוברין דאין שיעור לדבר, אלא דממקום שרואה חייב לקרוע, הוא הדין בעניינינו.

סעיף ב

(ד) הרואה ירושלים – יש שכתבו, שמסתברא שיום שרואה אדם תחילה ירושלים בחורבנה, שיאסור אותו היום כולו בבשר ויין.

(ה) בית המקדש – והנכנס עתה למקום מקדש, חייב כרת, שכולנו טמאי מתים, וקדושה הראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא [מ"א]. ועיין בליקוטי הלכות זבחים בפרק השוחט והמעלה מה שכתבנו שם מעניין זה.

(ו) וקורע – עיין ב"ח, שחייב להשתחוות, ולקרוע את בגדיו, ולבכות ולהתאונן ולהתאבל על חורבן בית המקדש, ולקונן ולומר "מזמור לאסף" וכו' עד סוף (תהלים פרק עג). וכשקורע מברך ואומר "ברוך דיין אמת" (אך בלי שם ומלכות) "כי כל משפטיו צדק ואמת. הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. ואתה צדיק על כל הבא עלינו" וכו'.

(ז) מן הצופים – פירוש, דלא חשיב ראיה מריחוק מקום, אלא משהגיע לצופים, דהוא מקום סמוך לירושלים, חשיב ראיה. כן כתב ב"י. אבל כמה פוסקים כתבו דצופים הוי פירושו, כל מקום סביב לירושלים שיכולין לראות משם.

עוד כתבו, דמשהגיע לצופים צריך לקרוע, אף על פי שעדיין לא ראה אותה.

כתב האליה רבה: כל שקרע וראה קצת, אף שלא ראה בטוב, כשיגיע אין צריך לקרוע עוד. הא לכתחילה יש לו להמתין עד שיגיע למקום צופים.

(ח) קרע אחר – וירחיק שלוש אצבעות.

(ט) כל שהוא – ואין צריך טפח, משום דעיקר מצוַת קריעה יצא בפעם ראשונה, שהיא מן המקדש, שקדושתה יותר מירושלים ונכללת בתוכה.

סעיף ג

(י) אינו חוזר וקורע כשיראה וכו' – דכולהו חשובות כאחת. ומכל מקום צריך להוסיף על הקרע כל שהוא.

(יא) אין צריך לקרוע על שאר ערי יהודה – היינו אפילו תוספת קרע בעלמא גם כן אין צריך.

סעיף ד

(יב) בידו – ולא בכלי.

(יג) את ליבו – ולכן יקרע מצד שמאל, כי הלב בשמאל.

(יד) מאחה – היינו תפירה מבפנים, ואחרת עליה מבחוץ [טור]. ורש"י פירש, תפירה מיושרת.

(טו) לשללן – למחר [כפתור ופרח פרק ו'].

(טז) סולמות – תפירות שאינן מיושרות.

סעיף ה

(יז) היה הולך ובא וכו' – והרואה ירושלים תוך שלושים יום אף על פי שלא קרע, כגון שדר בתוכו, אין צריך לקרוע על ערי יהודה, אם לא שיצא משם ובא לערי יהודה לאחר שלושים. ומי שנולד בירושלים, אפילו הגדיל, אין צריך לברך; דבקטנותו פטור, וכשהגדיל אין צריך לברך, דהא ראה אותן תוך שלושים יום.