לדלג לתוכן

משנה עדויות ז ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף משנה עדיות ז ה)

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדויות · פרק ז · משנה ה | >>

העיד רבי יהושע ורבי יקים איש הדר על קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ שהוא טמא.

שרבי אליעזר מטהר.

העיד רבי פפייס על מי שנזר שתי נזירות שאם גלח את הראשונה יום שלשים, שמגלח השניה יום ששים.

ואם גילח יום ששים חסר אחד, יצא, שיום שלשים עולה לו מן המנין.

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יָקִים אִישׁ הֲדַר,

עַל קָלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ,
שֶׁהוּא טָמֵא;
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.
הֵעִיד רַבִּי פַּפַּיָּס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירֻיּוֹת,
שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים,
שֶׁמְּגַלֵּחַ הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים;
וְאִם גִלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד,
יָצָא,
שֶׁיּוֹם שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן:

העיד רבי יהושע, ורבי יקים איש חדיד,

על קלל של חטאת, שנתנו על גבי השרץ - שהוא טמא.
שרבי אליעזר - מטהר.
העיד רבי פפיס,
על מי שנזר שתי נזירות,
שאם גילח את הראשונה יום שלשים - מגלח את השניה יום ששים,
ואם גילח יום ששים חסר אחד - יצא,
שיום שלשים - עולה לו מן המנין.

קלל - אלו כלי חרס, ויש בהן אפר פרה.

וכבר בארנו לך במסכתא זו שכלי חרס לא יטמא מגבו, והכלי טהור בלי ספק. אבל חכמים אומרים, שהאפר נטמא ואינו ראוי לטהר בו, לפי שנאמר באפר הפרה "והניח מחוץ למחנה במקום טהור"(במדבר יט, ט), ואין זה מקום טהור. ורבי אליעזר אומר, הואיל והכלי לא נטמא, אותו האפר במקום טהור הוא. ועוד תבוא הלכה זו בפירושה בעשירי מפרה.

וכבר ידעת שסתם נזירות שלשים יום, וכשגלח יום שלשים נחשוב אותו היום סוף השלשים ותחילת השלשים השניים, ויהיה תשלום השלשים השניים גם כן יום תשעה וחמשים.

וכבר קדם פירוש עדיות אלו בשלישי מנזירות.

וכן ההלכה. ואין הלכה כרבי אליעזר:


קלל של חטאת - כלי חרס שאפר פרה מונח בו. תרגום וכדה על שכמה (בראשית כד) וקולתה על כתפה:

שנתנו על גבי השרץ - ולא נטמא הכלי שאפר הפרה בתוכו, דהא אין כלי חרס מיטמא מגבו, אע"פ כן האפר טמא, משום דמונח במקום טמא, והתורה אמרה (במדבר יט) והניח מחוץ למחנה במקום טהור:

שר' אליעזר מטהר - דסבר הואיל והכלי שהאפר בתוכו טהור הוא, שפיר קרינא ביה מקום טהור. ואין הלכה כר' אליעזר:

על מי שנזר שתי נזירות סתם - וכל סתם נזירות שלשים יום:

שאם גלח את הראשונה יום שלשים - דלכתחלה לא מבעיא ליה לגלח אלא יום שלשים ואחד, כדי שתהיה נזירות שלשים יום גמורים. ואם גלח יום שלשים, עלתה לו נזירות, דאמרינן מקצת היום ככולו:

ואם גלח יום ששים חסר אחד יצא - שיום שלשים של נזירות ראשונה עולה לכאן ולכאן, וכיון שיום שלשים של ראשונה נמנה גם מן הנזירות השניה, נמצאו שלשים יום של נזירות שניה כלים בששים חסר אחד:

העיר רבי יהושע וכו'. שנויה במתני' ג' פ"י דפרה וע"ש:

העיר רבי פפייס וכו'. שנויה במשנה ב' פ"ג דנזיר. וע"ש ברישא ומ"ש שם:

.אין פירוש למשנה זו

איש חדיד:    בשני דלתין גרסינן ליה:

קלל של חטאת וכו':    וכן נמי שנינו בפ' עשירי דמסכת פרה נתנו על גביו ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאים. ופירש הראב"ד ז"ל קלל של חטאת פירש קלל כמו שפופרת של חרס או של אבן של חרס אינו מטמא מגבו ושל אבן אינו מטמא כלל ואפ"ה אם נתנו על גביו טמא האפר דאמר קרא והניח במקום טהור שיהא מקומו טהור ומסתמא דלהכי אקרי קלל לשון קליל ולא כדברי הערוך שמביאו בערך קלתא תרגום וכדה על שכמה ע"כ פירוש דבריו דתרגום של מעט קליל פירש כלי קטן של חרס קרוי קלל לשון קל:

העיד ר' פפייס:    שנויה בפ"ג דנזיר:

יכין

ורבי יקים איש הדר:    [פרה פ"י מ"ג]:

על קלל של חטאת:    ר"ל כד חרס שמניחין בו אפר פרה:

שהוא טמא:    דאף דכלי חרס אינו מקבל טומאה מגבו, עכ"פ באפר פרה הקפידה תורה ואמרה והניחו במקום טהור [במדבר י"ט ט']:

שרבי אליעזר מטהר:    דס"ל דמשום דעכ"פ תוך הכלי חרס טהור, שפיר קרינן ביה מקום טהור:

העיר רבי פפייס:    [נזיר פ"ג מ"ב]:

על מי שנזר שתי נזירות:    סמוכין ביחד, והרי סתם נזירות ל' יום. וכתחילה צריך לגלח יום ל"א:

שיום שלשים עולה לו מן המנין:    דיום ל' של ראשונה עולה לכאן ולכאן:

בועז

פירושים נוספים