מרכז הפרשה ביהושע שופטים/ספר שופטים/פרשה ו

פרשה ו: יפתח ומלחמתו בבני עמון (י', יז- י"א, מ)

תחום הפרשה
פרשת יפתח מחולקת לשני חלקים:
א. המלחמה נגד בני עמון.
ב. המלחמה נגד איש אפרים.
בפרשתינו זו נדון בחלק א'. בפרשה הבאה, פרשה ז', נדון בשני החלקים כיחידה אחת: כל מלחמות יפתח.
פרשתינו פותחת בהיערכות של בני עמון וישראל למלחמה אלה מול אלה . בני עמון נאספו בגלעד, ובני ישראל נאספו במצפה. בנ"י מחפשים מנהיג למלחמה, ובוחרים את יפתח הגלעדי אגב, זהו השופט היחיד בספר שופטים שהעם בוחר בו וממנה אותו, בבחינת היוצא מן הכלל המוכיח על הכלל. מיד עם קבלתו את התפקיד יפתח מנהל דו שיח עם מלך בני עמון. יפתח שולח פעמיים "מלאכים אל מלך בני עמון", ומנסה לשדלו בדברים להימנע ממלחמה. יפתח מסביר למלך בני עמון בפרוטרוט את מהלך כיבוש עבר הירדן ע"י ישראל 300 שנה לפני כן. לאחר דו שיח כפול שלא הניב פירות יוצא יפתח למלחמה נגד בני עמון.(יש לציין, כי כל המלחמות בספר שופטים נעשו כנגד עמים ששלטו בישראל והציקו להם. בני עמון יוצאי דופן מבחינה זו. הם לא שלטו ולא הציקו לעמ"י. הם דרשו מישראל חבל ארץ שבנ"י בעבר כבשו מסיחון מלך האמורי. סיחון כבש זאת בעבר הרחוק מבני עמון.) תיאור המלחמה פותח בנדרו של יפתח: "וידר יפתח נדר לה' ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי: והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה לה' והעליתיהו עלה" (י"א, ל- לא). תיאור המלחמה מסתיים במה שפתח, בקיום נדרו של יפתח: "...ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל: מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה"(י"א, לט- מ). בכך מסתיימת פרשת יפתח ומלחמתו בבני עמון.

ענייני הפרשה

• הערכות הכוחות- בני עמון וישראל (י', יז- יח)
• הקדמה- הצגת יפתח (י"א, א- ג)
• בחירת יפתח לראש ולקצין (י"א, ד- יא)
• דברי יפתח למלך בני עמון (י"א, יב- כז)
• נדרו של יפתח, המלחמה בבני עמון והניצחון (י"א, כח- לג)
• בת יפתח- קיום הנדר (י"א, לד- מ)
  

מרכז הפרשה

כל הפסוקים בפרשה
פרקים י',יז-יח:2; י"א:40
סך כל הפסוקים=42

מחצית א:
י',יז-יח:2;י"א,א-יא:11
סך כל הפסוקים=13

מרכז:

          דו שיח בין יפתח למלך בני עמון  
                  (י"א, יב- כח[17 פסוקים])

מחצית ב:י"א, כט-מ = 12 פסוקים

למשמעות פסוקי המרכז

במרכז פרשה זו, פרשת המלחמה בבני עמון, אנו מוצאים את דברי יפתח. אל מלך בני עמון כאשר הוא מנסה ליישב את הסכסוך בדרכי שלום. הוא שולח פעמיים "מלאכים אל מלך בני עמון" ומרצה בפניו את תמצית ותקציר ההיסטוריה היהודית בעין אמונית: ההיסטוריה של עמ"י מתחילה ביציאת מצרים, ולא בשום נקודת זמן מאוחרת יותר: "כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר..." יפתח מזכיר למלך בני עמון את ההיסטוריה הרחוקה מלפני 300 שנה, כאשר עמ"י הגיע לגבול ארץ כנען, הוא ביקש מסיחון מלך האמורי לעבור בגבולו כדי להיכנס לכנען. אולם סיחון מלך האמורי סירב ויצא להילחם בישראל. בעקבות זאת "ויתן ה' אלקי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי..." (י"א, כא). אכן בספר במדבר בתיאור המלחמה כתוב: "ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון" (במדבר כ"א, כד) כלומר הכתוב מציין כי ישראל כבש את האיזור מנחל ארנון ועד נחל יבק מידי האמורי, אך האמורי כבש זאת בעבר הרחוק מידי מלך עמון. אם כן ישראל לא כבשו שטח זה מידי בני עמון, אלא מידי האמורי.
יפתח בדבריו למלך בני עמון מציין כי המהלך כולו היה מהלך אלוקי. ה' הוא שנתן בידי ישראל את ארץ סיחון. (כאשר סיחון בעבר לקח זאת מידי בני עמון). המלחמה היתה בעצם מלחמה דתית אמונית. הקב"ה היה בעזרנו ומשום כך ניצחנו. להדגשת הרעיון ממשיך יפתח: "ועתה ה' אלקי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו?!" (י"א, כג). מאחר וכך המלחמות בין העמים אינם אלא מהלך אלוקי. משום כך "הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש ה' אלקינו מפנינו אותו נירש"(כד).
לסיכום, יפתח מציג בפני מלך בני עמון, וכמובן בפני עמ"י, את עיקרי יסודות האמונה: ה' הוא אדוני הארץ, ה' הוא הנותן את חבלי הארץ לאשר יחפוץ. אומנם עמ"י נלחם וניצח, אך הדבר התאפשר רק מפני ש "ויתן ה' אלקי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל".
נראה כי יסוד אמוני זה הינו התשתית והבסיס לכל ספרי יהושע ושופטים. כפי שראינו לאורך כל ספר יהושע, במרכז הפרשות מצויין, כי ה' הוא הנותן את הארץ ביד ישראל. והנה גם בספר שופטים במרכז פרשת יפתח נמצא רעיון זה, שהוא למעשה יסוד האמונה בכלל.
כל נאומו של יפתח מביע רעיון זה שה' הוא העושה את המלחמה, הוא הקובע מי ינצח, והוא הנותן את המנוצח בידי המנצח.

מרכז נאומו של יפתח

דברי יפתח למלך בני עמון משתרעים על פני 17 פסוקים. (י"א, יב- כח). דו שיח זה מתחלק לשני חצאים:
מחצית א: תשעה פסוקים (י"ב, כ)
מחצית ב: שמונה פסוקים (כא- כח)
פסוק כא, הפותח את המחצית השניה, הינו הפסוק המרכזי בפרשיה זו. פסוק זה הינו שיא בדברי יפתח והוא מביע את הרעיון המרכזי שבדברי יפתח:"ויתן ה' אלקי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא"(י"א, כא).
לסיום, נאומו של יפתח נמצא במרכז הפרשה (מבחינת מספר הפסוקים). כל הנאום מביע, כאמור לעיל, את אחד הרעיונות המרכזיים בספר שופטים: הארץ של ה' הוא החליט למי לתת אותה, ועם ישראל בעבר ניצח וכבש את הארץ, אך זו החלטת ה' ובעזרת ה'. ואכן במרכז הנאום עצמו נמצא הלוז של כל דברי יפתח "ויתן ה' אלקי ישראל את סיחון..." (י"א, כא).