מראות אלהים/הקדמת והתנצלות המעתיק
אַחַר נְבִיאֵי־יְיָ אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ דִּבֶּר בָּם, הַגָּדוֹל בַּמְּשׁוֹרְרִים הָיָה דַּנְטֵי אַלִּיגִּ֒יאֵרי, וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ בְּכָל עָם וְלָשׁוֹן: שְׂפַת מְלִיצָתוֹ צָחָה וּבָרָה, הֶגְיוֹנוֹתָיו נִשְׂגָּבִים, וְדִמְיוֹנוֹת זִמְרוֹ חֲדָשִׁים וּנְכוֹנִים. וְכָל מְגַמַּת שִׁירָתוֹ הָרָמָה, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מֵישָׁרִים; יַעַן אֱמֶת הוּא, כִּי בִהְיוֹתוֹ נוֹלָד בֶּאֱמוּנַת הַנּוֹצְרִים, עַל אֱמוּנַת נוֹצְרִי יְסוּדַת חֶזְיוֹנוֹתָיו, וְאַף גַּם זֹאת כָּל מִשְׁפְּטֵי פִּיו, וְחָכְמַת אֲמָרָיו צָֽדְקוּ יַחְדָּו, ושָׁווּ וְנָאֲווּ אֶל כָּל בְּנֵי אָדָם, לְהַשְׂגִּיב רוּחָם אֶל מַחְשְׁבוֹת עֶלְיוֹן, אֶל מוּסַר הַשֶּׂכֶל, וְאֶל הַצְלָחָת הָעַמִּים: וּבִרְאוֹתִי כִּי אֵין גוֹי בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר רוּחַ חָכְמָה וְטוּב טַעַם בְּתוֹכוֹ, אֲשֶׁר לֹא תִּרְגֵּם בִּשְׂפָתוֹ אֶת מַרְאוֹתָיו, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: מִי יִתֵּן וְהָיָה הַסֶּפֶר הַנֶּחְמָד הַזֶּה מְתֻרְגָם אַף בִּלְשׁוֹנֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יֶשׁ לְאֵל שְׂפַת אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹצִיא, וּלְהוֹדִיעַ, וּלְהַטְעִים כָּל מַחְבֶּרֶת זָרִים לְמִינָהּ; והָֽיְתָה לְמוֹעִיל וּלְעֹנֶג נֶפֶשׁ לְרֹב אַחֵינוּ ב״י אֲשֶׁר בְּרוּסְ֒לַנְד, פּוֹלִין, וְאַרְצוֹת קֶדֶם, אֲשֶׁר לֹא יָֽדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ לְשׁוֹנוֹת מַעֲרָב, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִטְעוֹם נֹפֶת צוּפִים אֲשֶׁר בְּשִׁירֵי הַמְשׁוֹרֵר הַמְרוֹמָם, וַאֲשֶׁר שָֽמְעוּ שָׁמְעוֹ, כִּי שְׁמוֹ עַד קַצְוֵי אָרֶץ: וְהַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ דְּחָפַֽתְנִי יָמִים רַבִּים, עַד כִּי מְלָאָנִי לִבִּי לִשְׁלוֹחַ יָד אֶל הַמְּלָאכָה הַקָּשָׁה, גַּם כִּי יָדַעְתִּי כִּי כָֽבְדָה הִיא מִמֶּנִּי, וָאֹמַר אֶל לִבִּי; הָחֵל לַעֲשׂוֹת כְּמַתְּנַת יָדֶךָ, וְרָאוּ חֲכָמִים מִמֶּךָּ, וְקָמוּ וְעָשׂוּ כְּחָכְמָתָם.
וְהִנֵּה הַיּוֹם ד׳ תִּשְׁרִי, שנת התכ״רח לב״ע, יוֹם מְלֹאת לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה, שִׁלַּמְתִּי אֶת נְדָרַי בְּעֶזְרַת הָאֵל, וְכִלִּיתִי הַעְתָּקַת הָחֵלֶק הָרִאשׁוֹן לְמַרְאוֹ֒ת־אֵל (הַתָּ֒פְתֶּה) מִשְּׂפַת אִיטַלִ֒יאָה לִשְׂפַת עִבְרִי, וְעַתָּה אוֹצִיאֶנָּה לָאוֹר, לְהָעִיר נִרְדָּמִים כִּי יָדוֹעַ יָדַעְתִּי כִי בְּכָל־כֹּחִי עָבַדְתִּי, אַךְ רְחוֹקָה הִיא מְאֹד מִן הַשְּׁלֵמוּת; וְאַתָּה הַקּוֹרֵא קְרָא וּסְלַח, עֲלֵה וְהַצְלַח!
,בל״אא מָרְדְּכַי פוֹרְמִיגִינִי
וּלְהַסְכָּמַת דְּבָרַי אוֹסִיפָה־נָא בְּסוֹף הַסֵּפֶר שִׁירַת גְּדוֹל שֵׁם בַּיְּהוּדִים וּבַנּוֹצְרִים, כה״רר שד֒ל זצ״ל, אֲשֶׁר שָׁר בְּיוֹם מְלֹאת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְלֶדֶת הַמְשׁוֹרֵר הַמְרוֹמָם.