לדלג לתוכן

מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר שמות/כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק כג

[עריכה]

אַל תַּאֲמִין לִשְׁמוּעַת שֶׁקֶר, אַל תּוֹשִׁיט אֶת יָדְךָ לְסַיֵּעַ לְרָשָׁע – לִהְיוֹת עֵד שֶׁקֶר. אַל תִּמָּשֵׁךְ אַחֲרֵי רַבִּים לַעֲשׂוֹת רָע, וְאַל תַּסְכִּים בְּוִכּוּחַ לִנְטוֹת מִדַּעַתְךָ וּלְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵי רַבִּים, לְשַׁנּוֹת דִּין. וְאַל תִּתֵּן לְעָנִי עֲדִיפוּת בְּמִשְׁפָּטוֹ. אִם תִּפְגּוֹשׁ שׁוֹר שֶׁל אוֹיֵב שֶׁלְּךָ אוֹ חֲמוֹר שֶׁלּוֹ תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ – הַחֲזֵר לוֹ אוֹתוֹ. אִם תִּרְאֶה חֲמוֹר שֶׁל שׂוֹנֵא שֶׁלְּךָ רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וּבְשִׂנְאָתְךָ תִּמָּנַע מִלַּעֲזוֹר לוֹ – עֲזוֹב שִׂנְאָתְךָ וַעֲזוֹר לוֹ. אַל תְּעַוֵּת מִשְׁפַּט עָנִי מִיִּשְׂרָאֵל בְּמִשְׁפָּטוֹ. הִתְרַחֵק מִדְּבַר שֶׁקֶר, אַל תַּהֲרוֹג חַף מִפֶּשַׁע וְאֶת מִי שֶׁיָּצָא זַכַּאי בַּדִּין, כִּי אֲנִי לֹא אַצְדִּיק בַּדִּין אֶת מִי שֶׁבֶּאֱמֶת רָשָׁע. וְאַל תִּקַּח שׁוֹחַד כִּי הַשּׁוֹחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים מִלִּרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת, וִיעַוֵּת דִּבְרֵי צַדִּיקִים וְאַל תָּצִיק לְגֵר, וְאַתֶּם מַכִּירִים אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר שֶׁהֲרֵי הֱיִיתֶם גֵּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.

  • פָּרָשַׁת מוֹעֲדִים

וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצְךָ וְתֶאֱסוֹף אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁלָּהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית תַּפְקִיר אֶת הַשָּׂדֶה וְתַעֲזוֹב אֶת פֵּרוֹתֶיהָ וְיֹאכְלוּ אוֹתָם עֲנִיֵּי עַמְּךָ, וְאֶת מַה שֶּׁנִּשְׁאָר יֹאכְלוּ חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, כָּךְ תַּעֲשֶׂה גַּם לְכַרְמְךָ וְלַעֲצֵי הַזַּיִת שֶׁלְּךָ. שִׁשָּׁה יָמִים תַּעֲשֶׂה אֶת מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבּוֹת, כְּדֵי שֶׁשּׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרְךָ יָנוּחוּ וּלְבֶן שִׁפְחָתְךָ וְלַגֵּר תִּהְיֶה מְנוּחָה. וְתִזָּהֲרוּ בְּכָל הַמִּצְווֹת שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם, וְאַל תַּזְכִּירוּ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים – לֹא יִשָּׁמַע מִפִּיךָ. תַּחְגּוֹג לִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה: אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמוֹר – שִׁבְעָה יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כְּמוֹ שֶׁצִּוִּיתִי אוֹתְךָ – בִּזְמַן חוֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי בּוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרַיִם; וְאַל תָּבוֹא לְפָנַי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּלִי קָרְבָּן. וְאֶת חַג הַקָּצִיר בִּזְמַן תְּחִלַּת קְצִירַת תְּבוּאָתְךָ שֶׁתִּזְרַע בַּשָּׂדֶה, וְאֶת חַג הָאָסִיף בְּצֵאת שְׁנַת הַיְּבוּל, כְּשֶׁתַּאֲסוֹף אֶת תְּבוּאָתְךָ מֵהַשָּׂדֶה. שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאוּ כָּל הַזְּכָרִים שֶׁלָּכֶם לִפְנֵי הָאָדוֹן ה'. אַל תִּשְׁחַט אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח שֶׁדָּמוֹ נִזְרַק לַמִּזְבֵּחַ כְּשֶׁיֵּשׁ אֶצְלְךָ חָמֵץ, וְאַל תַּשְׁאִיר עַד הַבּוֹקֶר אֶת חֵלֶב קָרְבַּן הֶחָג שֶׁקָּרֵב לַמִּזְבֵּחַ. אֶת הַתְחָלַת בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא לְבֵית ה' אֱלֹהֶיךָ, אַל תְּבַשֵּׁל וְאַל תֹּאכַל בְּשַׂר בְּהֵמָה כְּשֵׁרָה בְּחָלָב בְּהֵמָה כְּשֵׁרָה.

  • פָּרָשַׁת הַהֲכָנָה לַכְּנִיסָה לָאָרֶץ

הִנֵּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמוֹר אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ וּלְהָבִיא אוֹתְךָ לַמָּקוֹם שֶׁהֵכַנְתִּי. הִזָּהֵר מִמֶּנּוּ וּשְׁמַע בְּקוֹלוֹ וְאַל תְּסָרֵב לְצִוּוּיוֹ, כִּי הוּא לֹא יִסְלַח לְפִשְׁעֲכֶם כִּי אֲנִי מִתְגַּלֶּה דַּרְכּוֹ. אֶלָּא שְׁמַע בְּקוֹלוֹ וְתַעֲשֶׂה אֶת כָּל מַה שֶּׁאֲדַבֵּר, וְאֶהְיֶה אוֹיֵב לְאוֹיְבֶיךָ וְאֶעֱשֶׂה צָרוֹת לְשׂוֹנְאֶיךָ. כְּשֶׁיֵּלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ הוּא יָבִיא אוֹתְךָ אֶל הָאֱמוֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְּבוּסִי, וַאֲנִי אַשְׁמִיד אוֹתָם. אַל תִּשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְאַל תַּעֲבוֹד אוֹתָם, וְאַל תַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֶלָּא תַּהֲרוֹס אוֹתָם וְתִשְׁבּוֹר אֶת מַצֵּבוֹתֵיהֶם. עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְה' יְבָרֵךְ אֶת מְזוֹנְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַאֲסַלֵּק מִמְּךָ מַחֲלוֹת. לֹא תִּהְיֶה בְּאַרְצְךָ אִשָּׁה שֶׁבְּנָהּ יָמוּת אוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת, אַשְׁלִים אֶת מִסְפַּר הַשָּׁנִים הַמַּגִּיעוֹת לְךָ. אֶת פַּחְדִּי אֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ – אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל הָעָם שֶׁתָּבוֹא בְּאַרְצָם הֲמוּמִים, וְאֶעֱשֶׂה שֶׁכָּל אוֹיְבֶיךָ יִבְרְחוּ וְיַפְנוּ אֵלֶיךָ עוֹרֶף. אֶשְׁלַח אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְהִיא תְּגָרֵשׁ אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ. לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתוֹ מִפָּנֶיךָ תּוֹךְ שָׁנָה אַחַת, כְּדֵי שֶׁהָאָרֶץ לֹא תִּהְיֶה שְׁמָמָה וְלֹא יִתְרַבּוּ עָלֶיךָ חַיּוֹת הַשָּׂדֶה. אֲגָרֵשׁ אוֹתוֹ מִפָּנֶיךָ לְאַט לְאַט, עַד שֶׁתּוֹלִיד בָּנִים וְתִתְרַבֶּה וְתִנְחַל אֶת הָאָרֶץ. וְאָשִׂים אֶת גְּבוּלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד הַיָּם הַתִּיכוֹן וּמִמִּדְבַּר עֲרָב עַד נְהַר פְּרָת, כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וּתְגָרֵשׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ. אַל תַּעֲשֶׂה אִתָּם וְעִם אֱלֹהֵיהֶם הֶסְכֵּם. הֵם לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ שֶׁלֹּא יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ נֶגְדִּי בְּכָךְ שֶׁתַּעֲבוֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְזֶה יִהְיֶה לְךָ לְמִכְשׁוֹל.