מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר דברים/כ

פרק כ

• פָּרָשַׁת יְצִיאָה לַמִּלְחָמָה

כְּשֶׁתֵּצֵא לַמִּלְחָמָה מוּל אוֹיְבֶיךָ וְתִרְאֶה סוּסִים וּמֶרְכָּבוֹת – עַם גָּדוֹל מִמְּךָ, אַל תִּפְחַד מֵהֶם, כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ שֶׁהֶעֱלָה אוֹתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם נִמְצָא אִתְּךָ. וּכְשֶׁתִּגְּשׁוּ לַמִּלְחָמָה, הַכֹּהֵן יִגַּשׁ וִידַבֵּר אֶל הָעָם. וְיֹאמַר לָהֶם: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם מִתְקָרְבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה מוּל אוֹיְבֵיכֶם, אַל תִּהְיוּ פַּחְדָּנִים, אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּלָּחֲצוּ וְאַל תִּשָּׁבְרוּ מִפְּנֵיהֶם. כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא שֶׁהוֹלֵךְ אִתְּכֶם לְהִלָּחֵם עֲבוּרְכֶם נֶגֶד אוֹיְבֵיכֶם וּלְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. וְהַשּׁוֹטְרִים יְדַבְּרוּ אֶל הָעָם וְיֹאמְרוּ: מִי הָאִישׁ שֶׁבָּנָה בַּיִת חָדָשׁ וְלֹא הִתְחִיל לָגוּר בּוֹ – יֵלֵךְ וְיַחֲזוֹר לְבֵיתוֹ, שֶׁלֹּא יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יָגוּר בּוֹ. וּמִי הָאִישׁ שֶׁנָּטַע כֶּרֶם וְלֹא פָּדָה אוֹתוֹ בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית – יֵלֵךְ וְיַחֲזוֹר לְבֵיתוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִפְדֶּה אוֹתוֹ. וּמִי הָאִישׁ שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה וְלֹא נָשָׂא אוֹתָהּ – יֵלֵךְ וְיַחֲזוֹר לְבֵיתוֹ, שֶׁלֹּא יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִשָּׂא אוֹתָהּ. וְהַשּׁוֹטְרִים יַמְשִׁיכוּ לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְיֹאמְרוּ: מִי הָאִישׁ שֶׁפּוֹחֵד וְרָגִישׁ – יֵלֵךְ וְיָשׁוּב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יַמִּיס אֶת הַלֵּב שֶׁל אֶחָיו כְּמוֹ לִבּוֹ. וּכְשֶׁיִּגְמְרוּ הַשּׁוֹטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם יְמַנּוּ מְפַקְּדִים בְּרָאשׁוּת הָעָם.

• פָּרָשַׁת הַמִּלְחָמָה

כְּשֶׁתִּגַּשׁ אֶל עִיר לְהִלָּחֵם בָּהּ, קְרָא לָהּ לְשָׁלוֹם. אִם הִיא תָּשִׁיב לְךָ בְּשָׁלוֹם וְתִפְתַּח לְךָ אֶת שְׁעָרֶיהָ, כָּל הָעָם שֶׁנִּמְצָא בָּהּ יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְךָ וְיַעַבְדוּ עֲבוּרְךָ. וְאִם הִיא לֹא תַּשְׁלִים אִתְּךָ וְתַעֲשֶׂה אִתְּךָ מִלְחָמָה, תַּעֲשֶׂה עָלֶיהָ מָצוֹר. וַה' אֱלֹהֶיךָ יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיָדְךָ, וְתַכֶּה אֶת כָּל הַזְּכָרִים שֶׁבָּהּ בְּלַהַב הַחֶרֶב. תִּקַּח לְךָ רַק אֶת הַנָּשִׁים הַיְּלָדִים וְהַבְּהֵמוֹת וְאֶת כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה בָּעִיר – כָּל שְׁלָלָהּ, וְתִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשָּׁלָל שֶׁל אוֹיְבֶיךָ שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נָתַן לְךָ. כָּךְ תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים שֶׁרְחוֹקוֹת מִמְּךָ מְאוֹד שֶׁאֵינָן מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה. אֲבָל מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה אַל תַּשְׁאִיר בַּחַיִּים שׁוּם אִישׁ. תַּשְׁמִיד אוֹתָם, אֶת הַחִתִּי וְהָאֱמוֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְּבוּסִי, כְּמוֹ שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ צִוָּה אוֹתְךָ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹעֵבוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁעָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וְתֶחֶטְאוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם. כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה מָצוֹר עַל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ, אַל תַּשְׁחִית אֶת הָעֵצִים שֶׁלָּהּ לְהַכּוֹת בָּהֶם בְּגַרְזֶן, תֹּאכַל מֵהֶם וְאַל תִּכְרוֹת אוֹתָם, וְכִי עֵץ הַשָּׂדֶה הוּא כְּמוֹ אָדָם שֶׁמִּסְתַּתֵּר מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר?! רַק עֵץ שֶׁתֵּדַע שֶׁהוּא אֵינוֹ עֵץ מַאֲכָל – אוֹתוֹ תַּשְׁחִית וְתִכְרוֹת, וְתִבְנֶה מָצוֹר עַל הָעִיר שֶׁעוֹשָׂה אִתְּךָ מִלְחָמָה עַד שֶׁהִיא תִּפּוֹל בְּיָדְךָ.