מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר במדבר/יט

פרק יט

• פָּרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה

ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאָמַר: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה שֶׁה' צִוָּה: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה אֲדֻמָּה לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין בָּהּ מוּם וְלֹא עָשְׂתָה מְלָאכָה. וְתִתְּנוּ אוֹתָהּ לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְהוּא יוֹצִיא אוֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיִשְׁחֲטוּ אוֹתָהּ לְפָנָיו. וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יִקַּח מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְיַתִּיז שֶׁבַע פְּעָמִים אֶל מוּל פֶּתַח אוֹהֶל הַהִתְכַּנְּסוּת. וְיִשְׂרְפוּ אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו, אֶת הָעוֹר וְהַבָּשָׂר וְהַדָּם שֶׁלָּהּ עִם הָאוֹכֶל הַמְּעֻכָּל שֶׁבָּהּ – אֶת הַכֹּל יִשְׂרוֹף. וְהַכֹּהֵן יִקַּח עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וְצֶבַע אָדוֹם מִתּוֹלַעַת, וְיַשְׁלִיךְ לְתוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה. הַכֹּהֵן יַטְבִּיל אֶת בְּגָדָיו וְיַטְבִּיל אֶת גּוּפוֹ בְּמַיִם, וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא לַמַּחֲנֶה, הַכֹּהֵן יִהְיֶה טָמֵא עַד הָעֶרֶב. וְהָאִישׁ שֶׁשּׂוֹרֵף אוֹתָהּ יַטְבִּיל אֶת בְּגָדָיו בְּמַיִם, וְיַטְבִּיל אֶת גּוּפוֹ בְּמַיִם, וְיִהְיֶה טָמֵא עַד הָעֶרֶב. אִישׁ טָהוֹר יֶאֱסוֹף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה, וְיַנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר, וְצִבּוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְרוּ אוֹתָהּ לְצוֹרֶךְ מֵי הַהַזָּאָה, כְּדֵי לְהִטַּהֵר. הָאִישׁ שֶׁאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה יַטְבִּיל אֶת בְּגָדָיו וְיִהְיֶה טָמֵא עַד הָעֶרֶב, זֶה יִהְיֶה חוֹק לְעוֹלָם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר שֶׁגָּר אִתָּם.

• פָּרָשַׁת דִּינֵי טֻמְאָה

מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בְּגוּפָה שֶׁל כָּל אָדָם מֵת יִהְיֶה טָמֵא שִׁבְעָה יָמִים. הוּא יִטַּהֵר בְּאֵפֶר הַפָּרָה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְאָז יִהְיֶה טָהוֹר, וְאִם לֹא יִטַּהֵר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, הוּא לֹא יִהְיֶה טָהוֹר. כָּל הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁיָּמוּת, וְלֹא יִטַּהֵר וְיִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, הוּא טִמֵּא אֶת מִשְׁכַּן ה', הַנֶּפֶשׁ הַהִיא תֹּאבַד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי לֹא זָרְקוּ עָלָיו מֵי הַזָּאָה, הוּא יִהְיֶה טָמֵא – טֻמְאָתוֹ עֲדַיִן בּוֹ. זֹאת הַהוֹרָאָה: אִם אָדָם יָמוּת בְּאוֹהֶל, כָּל מִי שֶׁבָּא לָאוֹהֶל וְכָל מַה שֶּׁבָּאוֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעָה יָמִים. וְכָל כְּלִי פָּתוּחַ שֶׁלֹּא מְלֻפָּף עָלָיו כִּסּוּי צָמוּד – הוּא טָמֵא. וְכָל מַה שֶּׁיִּגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּמִי שֶׁנֶּהֱרַג בְּחֶרֶב, אוֹ בְּכָל מֵת, אוֹ בְּעֶצֶם שֶׁל אָדָם, אוֹ בְּקֶבֶר, יִטְמָא שִׁבְעָה יָמִים. וְיִקְחוּ בִּשְׁבִיל הַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַפָּרָה לְהַזָּאָה, וְיָשִׂימוּ עַל הֶעָפָר מַיִם מִמַּעְיָן לְתוֹךְ כְּלִי. אִישׁ טָהוֹר יִקַּח אֵזוֹב וְיַטְבִּיל בַּמַּיִם, וְיַזֶּה עַל הָאוֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, וְעַל הַנּוֹגֵעַ בָּעֶצֶם אוֹ בַּנִּרְצָח אוֹ בַּמֵּת אוֹ בַּקֶּבֶר. הָאִישׁ הַטָּהוֹר יַזֶּה עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וִיטַהֵר אוֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהוּא יַטְבִּיל אֶת בְּגָדָיו וְיִטְבּוֹל בְּמַיִם וְיִהְיֶה טָהוֹר בָּעֶרֶב. וְאִישׁ שֶׁיִּטְמָא וְלֹא יִטַּהֵר וְיִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ –הַנֶּפֶשׁ הַהִיא תֹּאבַד מִתּוֹךְ הַקָּהָל, כִּי הוּא טִמֵּא אֶת קָדְשֵׁי ה', לֹא זָרְקוּ עָלָיו מֵי הַזָּאָה – הוּא טָמֵא. זֶה יִהְיֶה לָהֶם חוֹק לְעוֹלָם, וְהַמַּזֵּה אֶת מֵי הַהַזָּאָה יַטְבִּיל אֶת בְּגָדָיו, וְהַנּוֹגֵעַ בְּמֵי הַהַזָּאָה יִהְיֶה טָמֵא עַד הָעֶרֶב. וְכָל מַה שֶּׁיִּגַּע בּוֹ הַטָּמֵא – יִטְמָא, וְהָאָדָם שֶׁיִּגַּע בּוֹ – יִטְמָא עַד הָעֶרֶב.