מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר אסתר/ו

פרק ו

בַּלַּיְלָה הַהוּא הַמֶּלֶךְ לֹא הִצְלִיחַ לְהֵרָדֵם, הוּא אָמַר שֶׁיָּבִיאוּ אֶת יוֹמַן הַזִּכְרוֹנוֹת וְקָרְאוּ מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וּמָצְאוּ כָּתוּב שֶׁמָרְדֳּכַי סִפֵּר עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ מִשּׁוֹמְרֵי הַפֶּתַח, שֶׁרָצוּ לְהִתְנַקֵּשׁ בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אֵיזֶה כָּבוֹד וּגְדוּלָּה עָשׂוּ לְמָרְדֳּכַי עַל זֶה? אָמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו: לֹא עָשׂוּ לוֹ שׁוּם דָּבָר. אָמַר הַמֶּלֶךְ: מִי בֶחָצֵר? וְהָמָן בָּא לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ לוֹמַר לַמֶּלֶךְ לִתְלוֹת אֶת מָרְדֳּכַי עַל עַמּוּד הַתְּלִיָּה שֶׁהֵכִין לוֹ. אָמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵלָיו: הִנֵּה הָמָן עוֹמֵד בֶּחָצֵר, אָמַר הַמֶּלֶךְ: יָבוֹא! הָמָן בָּא, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: מַה לַּעֲשׂוֹת לָאִישׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתוֹ? הָמָן אָמַר לְעַצְמוֹ, לְמִי הַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לָתֵת כָּבוֹד יוֹתֵר מִלִּי?! אָמַר הָמָן לַמֶּלֶךְ: אִישׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתוֹ – יָבִיאוּ בִּגְדֵי מַלְכוּת שֶׁהַמֶּלֶךְ לָבַשׁ, וְסוּס שֶׁהַמֶּלֶךְ רָכַב עָלָיו וְשֶׁשָּׂמוּ כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ. וְיִמְסְרוּ אֶת הַבְּגָדִים וְאֶת הַסּוּס, לִידֵי אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַשַּׁלִּיטִים, וְיַלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתוֹ, וְיַרְכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל הַסּוּס בְּכִכַּר הָעִיר, וְיַכְרִיזוּ לְפָנָיו: כָּכָה עוֹשִׂים לָאִישׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתוֹ! אָמַר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן: תְּמַהֵר, קַח אֶת הַבְּגָדִים וְאֶת הַסּוּס כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, וְכָךְ תַּעֲשֶׂה לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, אַל תַּחְסִיר שׁוּם דָּבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ! הָמָן לָקַח אֶת הַבְּגָדִים וְאֶת הַסּוּס, וְהִלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכָי, וְהִרְכִּיב אוֹתוֹ עַל הַסּוּס בְּכִכַּר הָעִיר, וְקָרָא לְפָנָיו: כָּכָה עוֹשִׂים לָאִישׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתוֹ! מָרְדֳּכַי חָזַר לְשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וְהָמָן מִהֵר בִּדְחִיפוּת לְבֵיתוֹ, אָבֵל וּמְכַסֶּה אֶת רֹאשׁוֹ בְּבוּשָׁה. הָמָן סִפֵּר לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל חֲבֵרָיו אֶת כָּל מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ, אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו הַחֲכָמִים וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ: אִם מָרְדֳּכַי שֶׁהִתְחַלְתָּ לִפּוֹל בְּפָנָיו הוּא מִצֶּאֱצָאֵי הַיְּהוּדִים, לֹא תּוּכַל לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ אֶלָּא תִּפּוֹל בְּפָנָיו. בְּעוֹד הֵם מְדַבְּרִים אִתּוֹ הִגִּיעוּ מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ וּמִהֲרוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן לִמְסִבַּת שְׁתִיַּת הַיַּיִן שֶׁהֵכִינָה אֶסְתֵּר.