מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר איכה/א

פרק א

קִינָה רִאשׁוֹנָה אֵיךְ הָעִיר שֶׁהָיָה בָּהּ עַם רָב, יָשְׁבָה לְבָד - לְלֹא תּוֹשָׁבֶיהָ, אֵיךְ נִהְיְתָה כְּמוֹ אַלְמָנָה; זֹאת שֶׁהָיְתָה חֲשׁוּבָה בֵּין הָעַמִּים וְהָיְתָה כְּמוֹ שָׂרָה בַּמְּדִינוֹת, אֵיךְ הָפְכָה לִמְשֻׁעְבֶּדֶת. הִיא בּוֹכָה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ, אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אוֹהֲבֶיהָ, כָּל יְדִידֶיהָ בָּגְדוּ בָּהּ וְהָפְכוּ לָהּ לְאוֹיְבִים. יְהוּדָה גָּלְתָה וְיָשְׁבָה בֵּין הָעַמִּים, הִיא לֹא מָצְאָה מְנוּחָה מֵהַשִּׁפְלוּת וּמֵרוֹב עַבְדּוּת, כָּל הָרוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ הִשִּׂיגוּ אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הָיְתָה בְּמָקוֹם צָר שֶׁאֵין בּוֹ לְאָן לִבְרוֹחַ. דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת – אֵין בָּאִים לֶחָג, כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמְמִים כּוֹהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים, בְּתוּלוֹתֶיהָ עֲצוּבוֹת, וְהִיא מַר לָהּ. צוֹרְרֶיהָ הָפְכוּ לַחֲשׁוּבִים, אוֹיְבֶיהָ בְּשַׁלְוָה, כִּי ה' צִעֵר אוֹתָהּ עַל פְּשָׁעֶיהָ הָרַבִּים, יְלָדֶיהָ הָלְכוּ בַּשֶּׁבִי בִּידֵי הַצּוֹרֵר. יָצָא מִבַּת צִיּוֹן כָּל הֶהָדָר שֶׁלָּהּ, שָׂרֶיהָ הָיוּ כְּמוֹ אַיָּלִים שֶׁלֹּא מָצְאוּ מִרְעֶה וּבָרְחוּ בְּלִי כֹּחַ מֵהָרוֹדֵף. יְרוּשָׁלַיִם זָכְרָה בִּימֵי שִׁפְלוּתָהּ וְגָלוּתָהּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּחְמָדִים שֶׁהָיוּ לָהּ מִימֵי קֶדֶם, רָאוּ אוֹתָהּ צוֹרְרִים כְּשֶׁעַמָּהּ נוֹפֵל בְּיַד הַצּוֹרֵר וְאֵין מִי שֶׁעוֹזֵר לָהּ וְצָחֲקוּ עַל יְרִידָתָהּ מִגְּדֻלָּתָהּ. יְרוּשָׁלִַם חָטְאָה חֵטְא, לָכֵן נִהְיְתָה כְּמוֹ אִשָּׁה מֻרְחֶקֶת, כָּל מְכַבְּדֶיהָ זִלְזְלוּ בָּהּ כִּי רָאוּ אֶת חֶרְפָּתָהּ, גַּם הִיא נֶאֶנְחָה וְנָסוֹגָה לְאָחוֹר. חֲטָאֶיהָ נִעֲשׂוּ גְּלוּיִים בְּלֹא שֶׁתִּזְכּוֹר מַה יִּקְרֶה בְּאַחֲרִיתָהּ, הִיא יָרְדָה פְּלָאִים אֵין לָהּ מְנַחֵם, רְאֵה ה' אֶת שִׁפְלוּתִי שֶׁהָאוֹיֵב הִגְזִים. הַצּוֹרֵר הֵנִיף אֶת יָדוֹ לָקַחַת אֶת כָּל חֲפָצֶיהָ הַנֶּחְמָדִים, כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה שֶׁגּוֹיִם בָּאוּ אֶל מִקְדָּשָׁהּ – גּוֹיִם שֶׁאָסַרְתָּה לְהִתְחַתֵּן אִתָּם. כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְשִׁים לֶחֶם, נָתְנוּ אֶת חֶפְצֵיהֶם הַנֶּחְמָדִים תְּמוּרַת אוֹכֶל כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם, רְאֵה ה' וְהַבֵּט שֶׁהָפַכְתִּי לְזוֹלָה. כָּל עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ – שֶׁלֹּא תָּבֹא כָּזֹאת צָרָה אֲלֵיכֶם! הַבִּיטוּ וּרְאוּ, הֲאִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי שֶׁה' עוֹלֵל לִי – שֶׁצִעֵר אוֹתִי בְּיוֹם כַּעֲסוֹ? מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי וְגָרַף אוֹתָהּ, פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי וְהֵשִׁיב אוֹתִי אֲחוֹרָה, עָשָׂה אוֹתִי שׁוֹמֵמָה וְחַלָּשָׁה כָּל הַיּוֹם. הִכְבִּיד בְּיָדוֹ אֶת עוֹל עוֹנֶשׁ פְּשָׁעַי, עָלוּ עַל צַוָּארִי כְּעַנְפֵי גֶּפֶן מִתְלַפְּפִים, הִכְשִׁיל כּוֹחִי, ה' שָׂם אוֹתִי בִּידֵי כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא אוּכַל לָקוּם מֵהֶם. ה' רָמַס אֶת כָּל אַבִּירַי שֶׁבְּקִרְבִּי, הִכְרִיז עַל תַּאֲרִיךְ לְהִתְכַּנְּסוּת הַגּוֹיִם נֶגְדִּי לִשְׁבּוֹר אֶת בַּחוּרַי, ה' דָּרַךְ עַל בְּתוּלַת בַּת יְהוּדָה כְּמוֹ שֶׁדּוֹרְכִים עַל עֲנָבִים בְּגַת. עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי מוֹרִידָה מַיִם, כִּי הִתְרַחֵק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, בָּנַי הָיוּ שׁוֹמְמִים כִּי הָאוֹיֵב גָּבַר. צִיּוֹן פָּרְשָׂה אֶת יָדֶיהָ בִּזְעָקָה, אֵין לָהּ מְנַחֵם, ה' צִוָּה עַל יַעֲקֹב שֶׁצּוֹרְרָיו יַקִּיפוּהוּ סְבִיבָיו, יְרוּשָׁלַיִם הָפְכָה לִשְׂנוּאָה בֵּינֵיהֶם. צַדִּיק הוּא ה' שֶׁמָּרִיתִי אֶת דְּבָרָיו, שִׁמְעוּ נָא כָּל הָעַמִּים וּרְאוּ אֶת מַכְאוֹבִי, בְּתוּלוֹתַי וּבַחוּרַי הָלְכוּ בַּשֶּׁבִי. קָרָאתִי לִמְאַהֲבַי וְהֵם רִמּוּ אוֹתִי, כּוֹהֲנַי וּזְקֵנַי גָּוְעוּ לָמָוֶת בָּעִיר, כִּי חִפְּשׂוּ לְעַצְמָם אוֹכֶל לְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם, וְלֹא הָיָה לָהֶם. רְאֵה ה' שֶׁצַּר לִי, מֵעַי נִתְכַּוְּצוּ, לִבִּי נֶהְפַּךְ בְּקִרְבִּי כִּי מָרַדְתִּי בְּךָ, מִבַּחוּץ שִׁכְּלָה חֶרֶב וּבַבַּיִת כַּמָּוֶת. כָּל אוֹיְבַי שָׁמְעוּ שֶׁאֲנִי נֶאֱנַחַת וְאֵין לִי מְנַחֵם, שָׁמְעוּ אֶת רָעָתִי וְשָׂמְחוּ כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ, תָּבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הַיּוֹם שֶׁקָּרָאתָ, וְיִהְיוּ כָּמוֹנִי. תָּבֹא כָּל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וּתְעוֹלֵל לָהֶם כְּמוֹ שֶׁעוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי, כִּי אַנְחוֹתַי רַבּוֹת וְלִבִּי חַלָּשׁ.