מקרא כפשוטו על בראשית א ו
מראה
- בין מים למים - יש הפרש בין אמרך "בין אל"ף ובין בי"ת" לאמרך "בין אל"ף לבי"ת". הראשון אין בו עקר וטפלה, והאחרון עושה מה שבראשו למ"ד טפלה לשלפניו שהוא העקר. כמו בין הבהמה הטהורה לטמאה (ויקרא כ' כ"ה); בין הקדש לחול (יחזקאל מ"ב כ'), שהבהמה הטהורה והקדש עקר. ובנין אב לכלם אין עמך לעזור בין רב לאין כח (דבה"ב ב' י"ד), שרב עקר ואין כח למד ממנו. ראה שם דברי. ולפיכך לא תמצא במקרא בין אל"ף לבי"ת במה שבין שני מקומות. והכתובים האחרונים שומרים את החוק הזה שמירה יתירה מן הראשונים. ואפילו בלשון המשנה שאין דבורה בשמות שהם מעקר המאמר כי אם בין אל"ף לבי"ת, כשבא המדבר לדבר בשני תארי הפעל יאמר בין כך ובין כך, וכפל בין ללמדך ששניהם שוים ואין בהם עקר וטפילה. וכאן המים שמעל לרקיע שהם אוצרות הגשם בשמים המה העקר. ולפיכך לא נכפל בין. ולא נשמר הכלל הזה בפסוק שלאחריו. וכמקרה הזה מקרה הכללים הדקים בכל הלשונות שלא יוקפד עליהם תמיד.