מפרשי רש"י על ויקרא כ ז
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ' • פסוק ז' |
• ב • ג • ה • ז • ט • י • יג • יד • יז • יט • כ • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
רש"י
"והתקדשתם" - זו פרישות ע"א
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם – זוֹ פְּרִישׁוּת עֲבוֹדָה זָרָה.
מפרשי רש"י
[ח] זו פרישות עבודה זרה. אף על גב דלעיל אמרינן (רש"י יט, ב) דבכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה, משמע דלשון 'קדושה' שייך דוקא בעריות, היינו דבעריות שייך קדושה טפי, מטעם אשר אמרנו למעלה (שם אות ג) כי הוא פרישה ממעשה בהמה, שכל זנות הוא מפעולת הגוף הנמשך אחר מעשה בהמה, ושייך בזה קדושה באשר הוא נבדל שלא יתערב במעשה בהמה. אבל מכל מקום שייך גם כן קדושה אצל שאר עבירות אשר הם דומים לעריות בקצת, ושייך בהן קדושה. ולפיכך בשקצים בפרשת שמיני (לעיל יא, מד) נאמר קדושה, מפני שהפורש מן השקצים והרמשים, וכן מן העבודה זרה אשר היא נקראת שקוצים וגלולים (רש"י דברים כט, טז), שייך בזה הפרשה [קדושה], כי הפרישה מדברים אשר הם פחותים והם אינם אנושים נקרא זה קדושה. אבל סתם קדושה שייך דוקא בעריות יותר מכל, לפי שגדר ערוה הוא קדושה לפרוש מן הבהמות, שאינו נמשך אחר יצרו אשר הוא ענין בהמי, וזהו בודאי קדושה: