מפרשי רש"י על במדבר כו כד
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ו • פסוק כ"ד |
• ב • ד • ה • ט • י • יא • יג • כד • נג • נה • סב • סד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לְיָשׁ֕וּב מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּשֻׁבִ֑י לְשִׁמְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְרֹנִֽי׃
רש"י
"לישוב" - הוא יוב האמור ביורדי מצרים כי כל המשפחות נקראו ע"ש יורדי מצרים והנולדין משם והלאה לא נקראו המשפחות על שמם חוץ ממשפחות אפרים ומנשה שנולדו כולם במצרים וארד ונעמן בני בלע בן בנימין ומצאתי ביסודו של רבי משה הדרשן שירדה אמן למצרים כשהיתה מעוברת מהם לכך נחלקו למשפחות כחצרון וחמול שהיו בני בנים ליהודה וחבר ומלכיאל שהיו בני בנים של אשר ואם אגדה היא הרי טוב ואם לאו אומר אני שהיו לבלע בני בנים הרבה ומשנים הללו ארד ונעמן יצאה מכל א' משפחה רבה ונקראו תולדות שאר הבנים ע"ש בלע ותולדות השנים הללו נקראו על שמם וכן אני אומר בבני מכיר שנחלקו לב' משפחות אחת נקראת על שמו ואחת נקראת ע"ש גלעד בנו ה' משפחות חסרו מבניו של בנימין כאן נתקיימה מקצת נבואת אמו שקראתו בן אוני בן אנינותי ובפלגש בגבעה נתקיימה כולה זו מצאתי ביסודו של ר' משה הדרשן
רש"י מנוקד ומעוצב
לְיָשׁוּב – הוּא יוֹב הָאָמוּר בְּיוֹרְדֵי מִצְרַיִם. כִּי כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם יוֹרְדֵי מִצְרַיִם, וְהַנּוֹלָדִין מִשָּׁם וָהָלְאָה – לֹא נִקְרְאוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת עַל שְׁמָם; חוּץ מִמִּשְׁפְּחוֹת אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, שֶׁנּוֹלְדוּ כֻּלָּם בְּמִצְרַיִם, וְאַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בֶּלַע בֶּן בִּנְיָמִין. וּמָצָאתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן, שֶׁיָּרְדָה אִמָּן לְמִצְרַיִם כְּשֶׁהָיְתָה מְעֻבֶּרֶת מֵהֶם, לְכָךְ נֶחְלְקוּ לְמִשְׁפָּחוֹת; כְּחֶצְרוֹן וְחָמוּל שֶׁהָיוּ בְּנֵי בָּנִים לִיהוּדָה, וְחֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל שֶׁהָיוּ בְּנֵי בָּנִים שֶׁל אָשֵׁר. וְאִם אַגָּדָה הִיא – הֲרֵי טוֹב; וְאִם לָאו, אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיוּ לְבֶלַע בְּנֵי בָּנִים הַרְבֵּה, וּמִשְּׁנַיִם הַלָּלוּ – אַרְדְּ וְנַעֲמָן – יָצְאָה מִכָּל אֶחָד מִשְׁפָּחָה רַבָּה; וְנִקְרְאוּ תּוֹלְדוֹת שְׁאָר הַבָּנִים עַל שֵׁם בֶּלַע, וְתוֹלְדוֹת הַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ נִקְרְאוּ עַל שְׁמָם. וְכֵן אֲנִי אוֹמֵר בִּבְנֵי מָכִיר, שֶׁנֶּחְלְקוּ לִשְׁנֵי מִשְׁפָּחוֹת, אַחַת נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, וְאַחַת נִקְרֵאת עַל שֵׁם גִּלְעָד בְּנוֹ.
חָמֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת חָסְרוּ מִבָּנָיו שֶׁל בִּנְיָמִין. כָּאן נִתְקַיְּמָה מִקְצַת נְבוּאַת אִמּוֹ, שֶׁקְּרָאַתּוּ "בֶּן אוֹנִי" (בראשית לה,יח), בֵּן אֲנִינוּתִי; וּבְפִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה נִתְקַיְּמָה כֻּלָּהּ. זוֹ מָצָאתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן.
מפרשי רש"י
[יב] שהיו בני בנים ליהודה וכו'. פירוש, שאל יקשה לך, דאף על גב שהיתה אמן מעוברת מהן, סוף סוף איך יחשב בני בנים כמשפחות, ותירץ, דודאי נחשבים בני בנים למשפחות, כמו חצרון וחמול (פסוק כא), שהיו בני בנים ליהודה (כ"ה ברא"ם):
[יג] שהיו לבלע בנים הרבה וכו'. הקשה הרמב"ן (בפסוק יג), דסוף סוף יקשה למה מנה משפחות ארד ונעמן לעצמן (פסוק מ), אחר שלא היו הם מיורדי מצרים, דמאי בכך אם יצאו מהם משפחה רבה. ויראה שכך דעת רש"י, שיצאו מבלע בנים הרבה, עד שראוי בלע בעצמו להיות נחלק לג' משפחות, ולפיכך נחלקו בני בלע לג' משפחות. אלא שנקראת משפחת בלע על שם בניו נעמן וארד, מפני שלא יתכן שנקראו כולם על שם בלע, ולפיכך נקראת המשפחה על שם ארד ונעמן, כי אותן בני בנים שהיו לבלע - היו לו מארד ונעמן ומבנים אחרים. לפיכך נקראת משפחת בלע על שם בנו ארד ונעמן, וכאילו כתיב (בפסוק מ) משפחת הארדי שהיה לבלע מארד, וכן לנעמן - משפחת בלע שהיו לו מנעמן. ושאר בניו נקראו על שם משפחת בלע,ובזה יתישבו דבריו:
[יד] חמשה משפחות חסרו וכו'. הא דכתב זה כאן, הכי פירושו; בשלמא בלא פירוש שכל משפחה גדולה נחלק לשני משפחות, יש לומר שלכך לא נמנו משפחות בני בנימן כל אחד למשפחה, שלא היו משפחות גדולות, ונמנו על שם אחיהם, דלא מנה למשפחה רק אותם שפרו ורבו הרבה מאוד, ואותם מנה למשפחות, אבל אותם שהם מעטים - לא מנה למשפחות. והשתא דאמרינן דאותם שהיו גדולים - מנה לשני משפחות, שמע מינה דאותם שהיו מיורדי מצרים, אף על גב דקטנים היו, מנה למשפחות, ואם כן למה לא מנה כל משפחות בנימין, ותירץ וכו':