לדלג לתוכן

מסכת מזוזה ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ב׳

[עריכה]

הלכה א

[עריכה]

המזוזה נכתבת על הימין בכניסתו מן השוק לבית שער וביציאתו מן החצר לבית שער

הלכה ב

[עריכה]

גננא שיש לה פצים מן החצר נותן דרך יציאתו מן הגנה לחצר ואם יש לה בית שער נותן מכאן ומכאן

הלכה ג

[עריכה]

קיטוניות שהן פתוחים לטרקלן נותן דרך הנעלה ואם היה רגיל על כולם נותן דרך כולם

הלכה ד

[עריכה]

בתים לפנים זה מזה נותן דרך כניסתו לכולם רבי יהודה אומר אם היה הסולם מטלטל לארבע רוחותיו

הלכה ה

[עריכה]

פתח שהוא פתוח מן הגג נותן דרך כניסתו מן הגג אמר ר׳ נתן בר׳ יוסי בזה ב״ש מחייבין וב״ה פוטרין

הלכה ו

[עריכה]

סוכה שהיא לפנים מן הגג נותן דרך יציאתו מן הסוכה לגג ר׳ יוסי אומר מן הגג לסוכה

הלכה ז

[עריכה]

אכסדרה שהיא לפנים מן הבתים ואין לה יציאה ממקום אחר נותן דרך יציאתו מן האכסדרה לבתים ר׳ יוסי אומר דרך כניסתו מבתים לאכסדרה

הלכה ח

[עריכה]

פתח שהיא משמשת שני פתחים וכותל רחב טפח נותן מזוזה אחת כדברי ר׳ יהודה יותר מכאן שני מזוזות

הלכה ט

[עריכה]

המזוזה ניתנה מן החצי ולמעלה דברי ר״מ ר׳ יהודה אומר מטפח ולמטה ומטפח ולמעלה

הלכה י

[עריכה]

חקק בכותל והרחיק טפח ונתנה הרי זו מזוזה כשרה יותר מכאן פסולה חקק במקל ונתנה הרי זו פסולה נתנה בשפופרת תלאה אחר הדלת אחר המזוזה ר׳ מאיר מכשיר ור׳ יהודה פוסל

הלכה יא

[עריכה]

בית חדש כיון שגמרו חייב במזוזה

הלכה יב

[עריכה]

הדר בפונדק בארץ ישראל שלשים יום חייב במזוזה השוכר נותן מיד ובחוצה לארץ הרי זה פטור והשוכר נותן לאחר שלשים יום

הלכה יג

[עריכה]

השוכר בית מן הנכרי ומן הכותי נותן מזוזה מיד וכשיצא יטלנה והשוכר מישראל יתן מזוזה מיד ואם נתן לא יטול

הלכה יד

[עריכה]

הלוקח בית מן הנכרי ומן הכותי חייב במזוזה ומישראל הרי זו בחזקתו

הלכה טו

[עריכה]

הלוקח מלבן מן הנכרי לא ידליק עד שיבדקנו שהמזוזה נבדקת אחת לכ״ה שנה דברי ר״ש ר׳ יעקב אומר עד זמן מרובה אבל הכל שוין שאם היה מעביר ממקום למקום שצריכה בדיקה כיוצא בה מוכנות מים שברשות הרבים נבדקת אחת בשבוע ושברשות היחיד אחת לכ״ה שנה דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה זה הכלל כל מקום שהוא בת ראש נבדק אחת בשבוע ושאינו בת ראש נבדק אחת לכ״ה שנה: