מסכת כלה רבתי ט
<< · מסכת כלה רבתי · ט · >>
פרק זה דורש שיפור, כדוגמת פתיחת ר"ת, פיסוק, הפיכת מראי מקומות לקישורים וכיו"ב. אנא תרמו לוויקיטקסט ושפרו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ברייתא לא יפטר אדם לא מאצל רבו ולא מאצל חברו עד שיטול ממנו רשות ילמדו כל אדם דרך ארץ מן המקום שעמד על פתח הגן וקרא לו לאדם שנאמר ויקרא ה׳ אלהים אל האדם ויאמר לו איכה. לא יהא אדם קפדן בתוך סעודתו אמרו עליו על הלל שנכנס אצלו אדם אחד לסעודה. ובא עני אחד ועמד על פתחו ואמר לאשתו. אשה אני צריך להכניס היום ואין לי פרנסה נטל אשתו את הסעודה כלה ונתנה לו. אח״כ הלכה ולשה עיסה אחרת ובשלה אלפס אחר ובאת והניחה לפניהם אמר לה בתי למה לא הבאת לנו מיד. הסיחה לו כל הדברים אמר לה בתי אף אני לא דנתיך לכף חובה אלא לכף זכות שכל מעשיך לשם שמים. לעולם יהא כל אדם בעיניך כליסטים והוי מכבדן כרבן גמליאל. מעשה בר׳ יהושע שהיה אכסניא אצלו בא אדם אחד נתן לו אכילה ושתיה והעלהו לעליה. ונטל סולם מתחתיו מה עשה אדם זה עמד בחצי הלילה פרש טליתו ונטל את הכלים וכרכן בטליתו וביקש לירד ונפל ונשברה מפרקתו לשחרית בא ר׳ יהושע ומצאו א״ל ריקה כך עושין בני אדם שכמותך אמר לא הייתי יודע שנטלת סולם מתחתי א״ל אין אתה יודע שאנו זהירין בך מאמש. אורחים הנכנסים לבית כל שיגזור עליהם בעל הבית יעשו. מעשה בשמעון בן אנטיפרס שהיו אורחין באים אצלו וגזר עליהם שיאכלו ושישתו והם נודרין בתורה ונשבעין בשעת פטירתן היה מלקה אותם ארבעים וכששמעו חכמים בדבר והיו (קונסין) [קונטרין] בדבר אמרו מי מודיענו מה עושה. אמר להם ר׳ יהושע אני אלך אמר לו לך לשלום והלך ומוצאו יושב על פתחו א״ל שלום עליך א״ל בא בשלום. א״ל כלום אתה צריך א"ל בית לינה ישבו שניהם ועסקו בתורה בערב. א״ל רצונך נלך לבית המרחץ א״ל כרצונך א״ל שב וישב הגיעה העת היה ר׳ יהושע מתיירא שמא יקפחנו על שוקיו סוף נפטר ממנו לשלום וא״ל רבי מי מלויני א״ל אני סוף הלך ר׳ יהושע לשלום והיה ר׳ יהושע מחשב בדעתו ואומר מה אשיב לחכמים ששגרוני. נפנה לאחוריו א״ל ר׳ למה נפנית א״ל דבר אני צריך לשאול ממך א״ל בני אדם הבאים אצלך אתה מלקה אותם ולי לא הלקית א״ל ר' חכם גדול אתה ודרך ארץ בך. בני אדם הנכנסים אצלי גוזרני עליהם שיאכלו ושישתו והם נודרים בתורה ומנדים אותי ואני שמעתי מהחכמים כל הנודר ומנדה חייב מלקות. א׳׳ל גוזרני עליך שתלקה אותם ארבעים וארבעים ארבעים שלי וארבעים שלך הלך וספר ר׳ יהושע לחכמים מה שראה בבן אנטיפרס:[גמ׳] לעולם יהיו כל אדם חשודים בעיניך כלסטים איני והתנן אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. לא קשיא כאן במכיר כאן בשאינו מכיר. רבא אמר הכא כל אדם הכא חברך מדקתני חברך מכלל דבידיע לא קאמר והא כל אדם קאמר לאו לאתויי חבר לא הא כדאיתא והא כדאיתא: אורחין הנכנסין [כו'] איני והתנן ר׳ אליעזר אומר אף הרוצה להדיר את חברו שיאכל אצלו יאמר כל נדר שאני עתיד לידור הרי הם מופרין וניחש דילמא הני בטלי וקא מלקי להו ופטירי לית דחש לה להא דר״א בן יעקב והתם נמי בבעל הבית קא מיירי הכא כל מה שגזר עליו. בשעת פטירתן היה מלקה שמעת מינה הלכה כר׳ יהודה דאמר ארבעים שלמות אמר רבא לשון בני אדם קתני ולדידך ולר׳ יהודה דאמר ניחוש ללאו וניחיש לבין לית ליה אמר לך בין כתפיו: