מנחת חינוך/הקדמת המחבר
אלף תודות. השתחויות וקידות. לאל התעודות. היוצר יחד לבות. וזוכר חסדי אבות. אשר בזכות אבותי הקדושים. החכמים ופרושים נתן חלקי בתורתו הקדושה. קהלת יעקב מורשה. ומנעורי עליה גודלתי. ומד"א של הלכה לא משתי. ונפל חלקי בנעימים. לחלק שלל את עצומים ומצדיקי הרבים ככוכבים המאירים. ונתחדש לי בעזה"י חידושים רבים. בדברי קדמונינו הקדושים והטהורים. ולא מחכמתי כי נכונותי כי אם חסדו עלי גבר ומה יסכון גבר. ונתן בלבי עול בימי נעורי. לחשוב עם נפשי מה אשיב שולחי דבר ומה אענה ליום פקודה. אם ישאלוני משפט צדק על יסוד המצות ומנינם. אשר חובה על כל ישראל לידע אותם כי המה יסוד התורה שבכתב ושבע"פ. לזאת חלקי אמרה נפשי אלך לי אל הגדולים ותחי נפשי ושמתי מעייני בספר החינוך המיוחס לרא"ה ז"ל. ולתקנו להגיהו כאשר הוא דבר השוה לכ"א קטן וגדול שם יהגו בגרונם. וירוו צמאונם לי מוסר השכל ויראת ד' ילהיב הלבבות. משיב לב בנים על אבות. ועוד בו הלכות קבועות. תורותיו משעשעות. ומאתנו דבר נעלם. זה שמו לעלם. מרוב ענוה וחסידות. כמבואר באגרת המחבר הקדוש. ולא צריך לשבחי דידי ודכוותי כי טבעו בכל העולם הכל יאותו לאורו. וברוך ד' אשר זיכני. ומחכמתו הבינני מדי עסקי בספרו לחדש חידושים בתוה"ק חדשים לבקרים. וברוב ימים גללו פארותם והרחיבו דליותם עד שראיתי כי יעלו לחיבור שלם. הן מחידושי אשר חנני ד' והן מה שהבאתי אל תוכן מדברי הראשונים והאחרונים דבר דבור על מקומו לתועלת גדול בעזה"י. ואמרתי לסדרו על סדר החינוך ובמקום שקיצר המחבר כדרכן של ראשונים אברר בעז"ה הדברים ובמקום שצריכין תיקון יתוקנו כיד ד' הטובה עלי. ולא היה בלבי עדיין להוציאו לאור מחמת כמה טעמים אך אנ"ש אוהבי ואהובי שיחיו המה הפצירו בי ונעתרתי לדבריהם כי ראיתי שמן השמים הסכימו כי בימים האלה נגנב מאתי קובץ גדול חידושים על התורה ועל הש"ע. ועד הנה לא הוחזר אבדתי. וע"כ נתרציתי ליתן הספר לביה"ד. יהי רצון שישא חן בעיני כל רואיו ואהיה מהמזכים את הרבים וזכות המחבר יעמוד לי ולזרעי וכל המתעסקים בהדפסת הספר בכלל ובפרט לרב רחומאי רב כהנא ורב נהוראי נ"י. ונזכה כולנו לראות בבנין אריאל. ובא לציון גואל. ירעה צאן קדשים בנוה האמת והשלום. ותורתו לא תמוש מפינו ומפי זרעינו עד עולם: ועל הטוב יזכר שם א"א הגאון הצדיק מו"ה משה זלה"ה ושם אמי מורתי הצדקת מרת טויבא זלה"ה אשר בימי נערותי השפיעו עלי טובה וגדלוני על התורה ועבודה: