מנורת המאור (אבוהב)/הנר הראשון/חתימת נר ראשון

כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת, יֵשׁ לוֹ לִבְרֹחַ מִן הָעֲבֵרוֹת מִדַּעְתּוֹ, אֲפִילוּ בְּלֹא יִרְאַת עֹנֶשׁ, שֶׁכֻּלָּם הֵם דְּבָרִים מְאוּסִים בִּפְנֵי כָּל יוֹדֵעַ, וְחֻקִּים לֹא טוֹבִים וּדְבָרִים מְטֻנָּפִים וְהֶרְגֵּל רַע וֶאֱמוּנָה כוֹזֶבֶת.

וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה תוֹרָה מַזְהֶרֶת עֲלֵיהֶם, הָיָה לוֹ לְכָל מַשְׂכִּיל לִבְרֹחַ מֵהֶם, כִּי בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ וְכָל הַדּוֹמֶה לָהּ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁנִּקְרְאוּ דַרְכֵי הָאֱמוֹרִי: "וְחֹבֶר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל־הַמֵּתִים", "מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף" (דברים יח, י־יא), וְכָל הַדְּבָרִים הַדּוֹמִים לָהֶם, כֻּלָּם הֵם דְּבָרִים בְּלִי תוֹעֶלֶת וְאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. וְהַנִּמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם, אִם דּוֹמֶה לָהֶם שֶׁמּוֹצְאִים בּוֹ מַמָּשׁ, הוּא הַדָּבָר הַמַּטְעֶה אוֹתָם שֶׁפּוֹעֵל בָּהֶם בִּהְיוֹתָם מְצַיְּרִים בּוֹ, וְהוּא עֹנֶשׁ הַבָּא עֲלֵיהֶם עַל שֶׁהִתְחִילוּ בְּחֵטְא זֶה. וְהוּא אֶחָד מִן הָעֲווֹנוֹת שֶׁעָנְשָׁם הוּא, שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" וגו' (ישעיה ו, י).

אֲבָל הָעָם הַמִּתְדַּבֵּק בָּאֱמֶת, לֹא יָכוֹל לוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת, (סז, ב), וּבְפִרְקָא קַמָּא דְּחוּלִין (ז, ב): הַהִיא אִתְּתָא דַּהֲוָה קָא מְהַדְרָא לְמִשְׁקַל עַפְרָא מִתּוּתֵיהּ כְּרָעֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, אָמַר לָהּ: אִי מִסְתַּיְעִת זִילִי עֲבִידִי, " אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" כְּתִיב (דברים ד, לה). וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּשָׁפִים, שֶׁמַּכְחִישִׁין פַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה? שָׁאנִי רַבִּי חֲנִינָא, דְּנָפִישׁ זְכוּתֵיהּ. נִמְצָא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַזִּיק לָאִישׁ הַיָּשָׁר. וְעַל כֵּן אָמְרוּ ז"ל: דְּקָפִיד קָפְדֵי לֵיהּ, דְּלָא קָפִיד לָא קָפְדֵי לֵיהּ, נִרְאֶה שֶׁדִּמְיוֹנוֹ פוֹעֵל בּוֹ.

וְלָזֶה רָמְזוּ בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים, פֶּרֶק אַרְבָּעָה נְדָרִים (לב, א): אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּל הַמַּתְמִים אֶת עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְמִים עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "עִם־חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם־גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם" (תהלים יח, כו). רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: כָּל הַמַּתְמִים אֶת עַצְמוֹ, שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֶה תָמִים" (בראשית יז, א) וּכְתִיב: "וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם" (שם שם, ד). אָמַר רַבִּי לֵוִי: כָּל הַמְּנַחֵשׁ - לוֹ נַחַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב" (במדבר כג, כג). וַהֲלֹא בְּלָמֶ"ד אָלֶ"ף כְּתִיב? אֶלָּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. תָּאנִי אַהֲבָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא: כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְנַחֵשׁ, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לִמְחִיצָה, שֶׁאֲפִילוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵינָן יְכוֹלִין לְהִכָּנֵס בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: " כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה־פָּעַל אֵל" (שם).

וְגַם כֵּן אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת, פֶּרֶק אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין (י, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים, בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. מִן הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב: " לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם" (שם כב, יב). וּכְתִיב: "קוּם לֵךְ אִתָּם" (שם שם, כ); מִן הַנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: " אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ" (ישעיה מח, יז); מִן הַכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: " אִם־לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ" (משלי ג, לד).

וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, בְּסוֹף פֶּרֶק אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה (לח, ב): אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: "אִם־לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן"? בָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מוֹדֵד נֵפְט וַאֲפַרְסְמוֹן, בָּא לִמְדֹד נֵפְט, אוֹמְרִין לוֹ; לֵךְ מְדֹד לְעַצְמְךְ, אֲבָל בָּאֲפַרְסְמוֹן אוֹמְרִין לוֹ: הַמְתֵּן כְּדֵי שֶׁנִּתְבַּסֵּם אֲנִי וְאַתָּה. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ. תָּנוּ רַבָּנָן: "אַל־ תִּטַּמְּאוּ בְּכָל־אֵלֶּה" (ויקרא יח, כד), אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מְעַט, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה; מִלְּמַטָּה, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה; בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא.

תָּנוּ רַבָּנָן: " וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי"(שם יא, מד). אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הַרְבֵּה, אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה; אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַשָּׁטוּף בִּדְבַר עֲבֵרָה וּמִתְדַבֵּק בָּהּ, מַנִּיחִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁנִּיתְנָה בִּרְשׁוּת הָאָדָם הַדֶּרֶךְ שֶׁיִּרְצֶה לָלֶכֶת בָּה. אֲבָל הַיּוֹדֵעַ וּמְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, מְסַיְּעִין לוֹ וּמַצִּילִין אוֹתוֹ מִן הַמִּקְרִים. לְפִיכָךְ כָּל בֶּן דַּעַת יֵשׁ לוֹ לִבְחֹר בַּטּוֹב וְלִמְאֹס בָּרַע, כְּבוֹחֵר בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, אֲפִילוּ שֶׁלֹּא יִתְיָרֵא מִן הָעֹנֶשׁ.

וְאִם נִכְשְׁלוּ רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל בִּזְמַן בַּיִת רִאשׁוֹן בִּדְבָרִים אֵלּוּ, הַסִּבָּה הָיְתָה בְּפִתּוּי עוֹבְדֵי הַבַּעַל וּבַבִּטָּחוֹן הַכּוֹזֵב, עַד שֶׁנֶּחְקְקָה בְּלִבָּם אֱמוּנָתָם, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִבָּדֵל מִמֶּנָּה, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קב, ב): רַב אַשֵּׁי אוֹקִים אַשְׁלֹשָׁה מְלָכִים (פירוש הקונטרס: סיים הפרק עד שהגיע לשלשה מלכים). אָמַר: לְמָחָר נִפְתַּח בְּחַבְרַיָא (פירוש: נדרוש בחברינו שהיו תלמידי חכמים כמותינו).

אֲתָא מְנַשֶּׁה אִיתְחַזֵי לֵיהּ בְּחֶלְמָא, אֲמַר לֵיהּ: חַבְרָךְ אוֹ חַבְרָא דְאָבוּךְ (קרית לן)? מֵהֵיכָא מִשְׁרֵי הַמּוֹצִיא? אֲמַר לֵיהּ: לָא יְדַעְנָא. אֲמַר לֵיהּ: בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא לָא גְמֶרֶת, דְּלָא יְדַעְתְּ מֵהֵיכָא בָעֵי מֵשְׁרָא, וְחַבְרָא קָרִית לָן? אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי מַר מִיהָא וּלְמָחָר דַּרְשִׁינָן לֵיהּ מִשְׁמָךְ בְּפִרְקָא. אָמַר: מֵהֵיכָא דְּקָדִים בִּישּׁוּלָא דְרִיפְתָא (פירש הקונטרס: ממקום שנקרמין פניה של פת בתנור, דהיינו למעלה, אבל באמצע הפת לא, שאם הביאו לפניו פרוסה של לחם, לא יבצע אלא משולי הפת ולא מאמצעיתו). אֲמַר לֵיהּ: אֶלָּא אַמַּאי פְלַחְתּוּן לַעֲבוֹדָה זָרָה? אֲמַר לֵיהּ: אִיהֲוָת בְּהַאי זִימְנָא, נַקֶטֶת שִׁיפּוּלָךְ וַרֲהֶטֶת בַּתְרָהּ (פירוש: היית מגביה שפת חלוקך מבין רגליך כדי שתהא קל לרוץ והיית רץ לשם).

לְמָחָר אָמַר: נִיתְנֵי בְרַבְוְתָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ פְּתָאִים שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִים לְבַסּוֹף שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה אֵין בָּהּ מַמָּשׁ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין סג, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: יוֹדְעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ וְלָא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, מָתִיב רַב מְשַׁרְשְׁיָא " כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם" (ירמיה יז, ב). וַאֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעֲגוּעִין עַל בְּנוֹ? בָּתַר דְּאִדְבִּיקוּ בָהּ. וְכָל כָּךְ נִדְבְּקוּ בָהּ עַד שֶׁאָמְרוּ: "וּמִן־אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם " חָסַרְנוּ כֹל" (שם מד, יח). וְכָל זֶה הָיָה כְּפִי דִמְיוֹנָם.

וְגַם יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לַעֲקֹר מִלִּבּוֹ אֱמוּנָה זֹאת, לְפִי שֶׁהַמַּאֲמִין בְּשׁוּם דָּבָר מִדִּבְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ הַחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ מֶמְשָׁלָה וִיכֹלֶת בִּלְתִּי ה' לְבַדּוֹ, עוֹקֵר הַיְכֹלֶת מֵהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ, אוֹ נוֹתֵן לוֹ שׁוּתָף. וְזוֹ הִיא כְּפִירָה גְמוּרָה וֶאֱמוּנָה כוֹזֶבֶת לְעֵינֵי כָל יוֹדֵעַ. כִּי כְּבָר נִתְבָּרֵר בְּמוֹפְתִים נֶחְתָּכִים כִּי יֵשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם וּמֵנִיעַ לְכָל מִתְנוֹעֵעַ וְהוּא מַנְהִיג וְשָׁלִיט בַּכֹּל, אֵין זּוּלָתוֹ. וְעַל כֵּן הַהַנְהָגָה הִיא שָׁוָה וִישָׁרָה.

וְאַזְהָרַת שְׁבוּעַת שָׁוְא וְשֶׁקֶר וּבִרְכַּת הַשֵּׁם וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁנִּקְרְאוּ חִלּוּל הַשֵּׁם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב, אֲפִילוּ בְּלִי יִרְאַת עֹנֶשׁ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם לִירָא מִבּוֹרְאוֹ, שֶׁהוּא זָנוֹ וּמְקַיְּמוֹ וְשׁוֹמְרוֹ, יוֹתֵר מִלְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, וְכִי יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מִלִּיגַע בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁנִּרְאֶה בְּעֵין הַשֵּׂכֶל שֶׁהֵם חוּץ מִכְּבוֹדוֹ.

וְהַמִּצְווֹת שֶׁהִזְהִיר לַכֹּהֲנִים, שֶׁיִּהְיוּ מֻבְדָּלִים יוֹתֵר מִכָּל הָעָם, מֵהַטּוּמְאוֹת וּמֵהַזִּיווּגִים וּמִמַּלְבּוּשֵׁיהֶם, כָּל זֶה צָרִיךְ לְעוֹבְדֵי הָאֵל, כִּי הַמְשָׁרְתִים אֲשֶׁר עוֹמְדִים בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ הֵם מֻבְדָּלִים מִן הֶהָמוֹן בְּכָל מִדּוֹתָם וְטַכְסִיסֵיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת וּלְהַבְדִּיל לָעוֹמְדִים תָּמִיד בְּהֵיכַל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְהַמִּצְווֹת שֶׁהִזְהִיר לְכָל יִשְׂרָאֵל, מִלֶּאֱכוֹל דְּבָרִים נִמְאָסִים וּמִלִּקְרַב לְנָשִׁים יְדוּעוֹת, לְכֻלָּם יֵשׁ טַעַם קָרוֹב אֶל הַדַּעַת שֶׁהֵם עֵצָה טוֹבָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּרִיאִים וּנְקִיִּים מִכָּל טִנּוּף וּקְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים מִכָּל טוּמְאָה וּמְרֻחָקִים מִכָּל הַתַּאֲווֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת.

וְהַמִּצְווֹת שֶׁהִזְהִיר בְּעִנְיְנֵי הַדַּיָּנִים וְאוֹנָאוֹת וּנְקִימָה וּנְטִירָה וְשִׂנְאָה וְחִמּוּד מָמוֹן, כָּל אֵלּוּ הֵם צְרִיכִין לְיִשּׁוּב הָעוֹלָם וּלְהַנְהָגָה מְדִינִית וּלְהַכְנָסַת שָׁלוֹם וּלְכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

וְכֻלָּם הֵם נִכְלָלִים בַּפָּסוּק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח): מַאי דִּילָךְ סָנִי, לַחֲבֵרָךְ לָא תַעֲבִיד. כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד הִלֵּל הַזָּקֵן לַגּוֹי שֶׁבָּא אֶצְלוֹ וְשָׁאַל מִמֶּנּוּ שֶׁיְגַיְּרֵהוּ עַל מְנָת שֶׁיְלַמְּדֵהוּ תוֹרָה בְּרֶגֶל אַחַת, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (שבת לא, א). וְכָל אֵלּוּ וְהַדּוֹמִים לָהֶם מְחַיְּבָם הַדַּעַת אֲפִילוּ שֶׁלֹּא הִזְהִירָתוֹ תּוֹרָה. וְהַמִּתְאַוֶּה לְשׁוּם אָדָם מָמוֹנוֹ, הוּא מִנֶּפֶשׁ רָעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּדִכְתִיב: "נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה־רָע" (משלי כא, י).

וְעַל כֻּלָּם יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִשְׁמֹר את עַצְמוֹ מִלִּיגַע בְּשׁוּם עָנָף מֵהַדְּבָרִים הַחֲמוּרִים שֶׁהוֹרְסִים עִקְּרֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁגָּזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל עֲלֵיהֶם, שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פב, א) וּבְפֶרֶק כָּל שָׁעָה (פסחים כה, א): כִּי אָתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדָה זָרָה הָא דַּאֲמָרָן; גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: "כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ" " (דברים כב, כו). וְכִי מַה עִנְיַן רוֹצֵחַ אֵצֶל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה? אֶלָּא, הֲרֵי זֶה בָא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מֵקִישׁ נַעֲרָה הַמְּאוֹרָסָה לְרוֹצֵחַ, מַה רוֹצֵחַ יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, אַף נַעֲרָה הַמְּאוֹרָסָה יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. וְרוֹצֵחַ גּוּפֵיהּ מִנָּא לָן? סְבָרָא הוּא, כִּי הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: אָמַר לִי מָארִי דוּרָאִי: זִיל קַטְלֵיהּ פְלַנְיָא וְאִי לֹא קַטִילְנָא לָךְ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: לִיקְטְלָךְ וְלֹא תִּיקְטְלֵיהּ, דְּמַאי חָזִית דְּדָמָא דִּידָךְ סוּמַק טְפֵי, דִּילְמָא דָּמָא דַּחֲבֵרָךְ סוּמַק טְפֵי.

וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (עד, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית נִתְזָה בְּלוּד: כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אִם אוֹמְרִים לוֹ לָאָדָם עֲבֹר וְאַל תֵּהָרֵג, יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.

וְעַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ נֶחְרָב בַּיִת רִאשׁוֹן, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּיוֹמָא (ט, ב): וּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מַה חָרַב? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: "כִּי־קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיה כח, כ). וַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קָצָר מַצָּע זֶה מֵהִשְׂתָּרֵעַ עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד; "וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס" (שם). אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: כִּי מָטִי רַבִּי יוֹחָנָן לְהַאי קְרָא, בָּכִי. אָמַר: מָאן דִּכְתִיב בֵּיהּ: "כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם" (תהלים, לג, ז), נַעֲשֵׂית לוֹ מַסֵּכָה צָרָה.

גִּלּוּי עֲרָיוֹת דִּכְתִיב: "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה " וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה" (ישעיה ג, טז). אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבִיאוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן וּמַנִּיחוֹת בְּמִנְעָלֵיהֶן וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם וּכְשֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקָע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶם יֵצֶר הָרַע כְּאֶרֶס.

שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב: "וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד" " (מלכים־ב כא, טז). רְשָׁעִים הָיוּ אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתְאָן לְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֵיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ" (מיכה ג, יא), לְפִיכָךְ הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם שְׁלֹשָׁה פֻּרְעָנִוֹת, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַםִ עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (שם שם, יב). אֶלָּא מִקְדָּשׁ שֵׁנִי מִפְּנֵי מָה חָרַב, שֶׁהֲרֵי הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים? מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁהָיְתָה בֵינֵיהֶם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה: גִּלּוּי עֲרָיוֹת, עֲבוֹדָה זָרָה, שְׁפִיכוּת דָּמִים.

וְגַם כֵּן יִזָּהֵר מִלִּיגַע בִּדְבָרִים שֶׁנִּקְרְאוּ חִלּוּל הַשֵּׁם, שֶׁאֵינָן מִתְמָרְקִין עַד יוֹם מוֹתוֹ, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, א): שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חִלּוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁלֹשָׁה הֵם, וּתְשׁוּבָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד: עָבַר הָאָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: " שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבוֹתֵיכֶם" (ירמיה ג, כב); עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: " כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֶּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם" (ויקרא טז, ל); עָבַר אָדָם עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִים מְמָרְקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: " וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם" וגו' (תהלים פט, לג).

אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ חִלּוּל הַשֵּׁם, אֵין כֹּחַ לֹא בִתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר וְלֹא בְיִסּוּרִין לְמָרֵק, אֶלָּא כֻּלָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִגְלָה בְאָזְנֵי ה' צְבָאוֹת אִם־יְכֻפָּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד־תְּמֻתוּן אָמַר ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת" (ישעיה כב, יד).

וְאִם הוּא אָדָם גָּדוֹל, אֲפִילוּ בּבְדָבָר קַל נִקְרָא כְנֶגְדוֹ חִלּוּל הַשֵּׁם, כִּדְגַרְסִינָן עֲלָהּ (שם): הֵיכִי דָמִי חִלּוּל הַשֵּׁם? אָמַר רָבָא: כְּגוֹן אֲנָא דְּשַׁקִילְנָא בָשָׂר מִטַּבְּחָא וְלָא יַהִיבְנָא דְּמֵי לְאַלְתָּר. וְהַנֵּי מִילֵי בְּאַתְרָא דְלָא תָבְעֵי, אֲבָל בְּאַתְרָא דְתָבְעֵי, לֵית לָן בָהּ. אָמַר רָבִינָא: הָא מָתָא מַחְסְיָא, אַתְרָא דְתָבְעֵי הוּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּגוֹן אֲנָא דַּאֲזְלִינָא אַרְבָּע אַמּוֹת בְּלָא תוֹרָה וּבְלָא תְפִלִּין. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: כְּגוֹן דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי; שָׁרָא לֵיהּ מָרֵיהּ לְפְלַנְיָא. רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי אָמַר: כָּל שֶׁחֲבֵרָיו בּוֹשִׁין מִשְּׁמוּעָתוֹ.

אַבַּיֵּי אָמַר: כִּדְתַנְיָא: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ו, ה), שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶיךָ, שֶׁיְּהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְדִבּוּרוֹ בְנַחַת עִם הַבְּרִוֹת וּמִקְחוֹ וּמַתָּנוֹ בַּשׁוּק נָאֶה וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה. מַה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו: אַשְׁרֵי פְלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, אַשְׁרֵי אָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה, אַשְׁרֵי רַבּוֹ שֶׁלִּמְדוֹ תּוֹרָה, אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא לָמְדוּ תוֹרָה. רְאִיתֶם פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה - כַּמָּה יָפִין דְּרָכָיו, כַּמָּה מְתֻקָּנִים מַעֲשָׂיו, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִי־אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט, ג).

וּבִזְמַן שֶׁאָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה, וְאֵין דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת וְאֵין מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בַּשּׁוּק נָאֶה וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, מַה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו: אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לְאָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה, אוֹי לְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה, אַשְׁרֵי בְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא לָמְדוּ תוֹרָה. פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה - כַּמָּה מְכֹעָרִין מַעֲשָׂיו, כַּמָּה מְקֻלְקָלִים דְּרָכָיו, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם־ה" אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ" (יחזקא לו, כ).

וְאִם הַזְּמָן הוּא בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד אוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, אֲפִילוּ בְּדָבָר קַל לְכָל אָדָם נִקְרָא חִלּוּל הַשֵּׁם, לְפִי שֶׁכַּוָּנַת הַמְצַוֶּה הִיא לַהֲרֹס הָאֱמוּנָה וְעַל כֵּן יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (סנהדרין עד, א): כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילוּ שֶׁלֹּא בִשְׁעַת הַשְּׁמָד לָא אֲמָרָן אֶלָּא בְּצִינְעָא, אֲבָל בְּפַרְהֲסְיָא אֲפִילוּ מִצְוָה קַלָּה יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. מַאי מִצְוָה קַלָּה? אָמַר רַבָּה בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: אֲפִילוּ לִשְׁנוּיֵי עַרְקְתָא דִּמְסַאנָא. וְכַמָּה בְפַרְהֶסְיָא? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין פַּרְהֶסְיָא פְחוּתָה מֵעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם.

וְכָל בֶּן דַּעַת יִלְמַד מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים: אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּאוּר כַּשְׂדִים וְיִצְחָק בַּעֲקֵידָתוֹ וְדָנִיֵּאל בְּגוֹבָא דְאַרְיְוָתָא, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יְקֵידְתָא וַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת וַהֲרוּגֵי לוּד וְכָל כִּתּוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל זְמָן וּזְמָן הָיוּ מוֹסְרִין עַצְמָן לַהֲרֵגָה לְמַעַן קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְהָיוּ קוֹנִים עוֹלָמָם.

וְלֹא הַצַּדִּיקִים בִּלְבַד עֲשָׂאוּהוּ, אֶלָּא אֲפִילוּ מִי שֶׁהָיָה רָשָׁע כָּל יָמָיו, מוֹסֵר עַצְמוֹ לְמִיתָה כְּדֵי לִקְנוֹת עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדַיָּא, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (יז, א): תַּנְיָא אָמְרוּ עָלָיו עַל אֶלְעָזָר בֶּן דוֹרְדַיָּא, שֶׁלָּא הִנִּיחַ זוֹנָה שֶׁלֹּא בָא עָלֶיהָ. פַּעַם אַחַת שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה שֶׁנִּשְׂכֶּרֶת בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְנוֹטֶלֶת כִּיס שֶׁל דִּינָרִין בִּשְׂכָרָהּ. נָטַל כִּיס דִּינָרִין וְהָלַךְ וְעָבַר עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְהָרוֹת. בִּשְׁעַת הֶרְגֵּל דָּבָר, הֵפִיחָה (פירוש: בשעת תשמיש הפיחה רוח). אָמְרָה: מַה הֲפָחָה זוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ, כָּךְ אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדַיָּא אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה. הָלַךְ וְיָשַׁב בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת, אָמַר: הָרִים וּגְבָעוֹת בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁנְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ, דִּכְתִיב: "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" (ישעיה נד, י). אָמַר: שָׁמַיִם וָאָרֶץ בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים רַחֲמִים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ, דִּכְתִיב: "כִּי־שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה" (שם נא, ו). אָמַר: חַמָּה וּלְבָנָה בָּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁנְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ, דִּכְתִיב: "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" (שם כד, כג). אָמַר: כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בַּקְשׁוּ עָלַי רַחֲמִים אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁנְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ, דִּכְתִיב: "וְנָמַקּוּ כָּל־צְבָא הַשָּׁמַיִם" (שם לד, ד). אָמַר: אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִי, הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְגָעָה בִּבְכָיָּה עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדַיָּא מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְשָׁעָה אַחַת וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְכַמָּה שָׁנִים. אָמַר רַבִּי: לֹא דַּיָּן לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתָם, אֶלָּא שֶׁקּוֹרְאִים אוֹתָן: רַבִּי.

וְלֹא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִילוּ מֵאוּמָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּקְלַסְטִינִירִי וּקְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם: (יח, א): תָּנוּ רַבָּנָן: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, הָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן לְבַקְּרוֹ. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא אָחִי, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁאוּמָה זוֹ מִן הַשָּׁמַיִם הִמְלִיכוּהָ, שֶׁהֶחֱרִיבָה אֶת בֵּיתוֹ וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלוֹ וְהָרְגָה אֶת חֲסִידָיו וְאִבְּדָה אֶת טוֹבָיו וַעֲדַיִן הִיא קַיֶּמֶת. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִילוֹת בָּרַבִּים וְסֵפֶר תּוֹרָה מוּנָח לְךָ בְּחֵיקֶךָ. אָמַר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ. אָמַר לוֹ: אֲנִי אוֹמֵר לְךָ דְּבָרִים שֶׁל טַעַם וְאַתָּה אוֹמֵר לִי מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ. תָּמֵהַּ אֲנִי אִם לֹא יִשְׂרְפוּ אוֹתְךָ וְאֶת סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלְךָ בָּאֵשׁ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מָה אֲנִי לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לְיָדְךָ? אָמַר לוֹ: רַבִּי, מְעוֹת פּוּרִים נִתְחַלְפוּ לִי בְּמָעוֹת שֶׁל צְדָקָה וְחִלַּקְתִּים וּנְתַתִּים לַעֲנִיִּים. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, מֵחֶלְקְךָ יְהֵא חֶלְקִי וּמִגּוֹרָלְךָ יְהֵא גוֹרָלִי.

אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּפְטַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא וְהָלְכוּ כָּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי וְהִסְפִּידוּהוּ הֶסְפֵּד גָּדוֹל. בַּחֲזִירָתָן, מְצָאוּהוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְסֵפֶר תּוֹרָה מוּנָח לוֹ בְּחֵיקוֹ. הֱבִיאוּהוּ וּכְרָכוּהוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלּוֹ וְהֵקִיפוּהוּ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וְהֵצִיתוּ בָהֶם אֶת הָאוּר וְהֵבִיאוּ סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר וּשְׁרָאוּם בְּמַיִם וְהִנִּיחוּם עַל לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵצֵא נִשְׁמָתוֹ מְהֵרָה. אָמְרָה לוֹ בִתּוֹ: אַבָּא, בְּכָךְ אֶרְאֶךָ? אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אִלְמָלֵי אֲנִי לְבַדִּי נִשְׂרָפְתִּי, קָשֶׁה עָלַי הַדָּבָר, עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי נִשְׂרָף וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמִּי, מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה יְבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַר לָהֶם: גְּוִילִים נִשְׂרָפִים וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת. אָמְרוּ לוֹ: פְּתַח פִּיךָ וְתִכָּנֵס הָאֵשׁ. אָמַר לָהֶם: מוּטָב שֶׁיִּטְלֶנָּה מִי שֶׁנְּתָנָהּ וְאַל יְחַבֵּל הוּא בְּעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ קְלַסְטִינָר: רַבִּי, אִם אֲנִי מַרְבֶּה עָלֶיךָ בְּשַׁלְהֶבֶת וְנוֹטֵל סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבְּךָ, אַתָּה מְבִיאֵנִי לָעוֹלָם הַבָּא? אָמַר לוֹ: אֵין. אָמַר לוֹ: אִישְׁתַּבַּע לִי. אִשְׁתַּבַּע לֵיהּ. מִיָּד הִרְבָּה עָלָיו בְּשַׁלְהֶבֶת וְנָטַל סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבּוֹ וְיָצְתָה נִשְׁמָתוֹ. אַף הוּא קָפַץ וְנָפַל לְתוֹךְ הָאֵשׁ וּמֵת. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן וּקְלַסְטִינָר מְזֻמָּנִין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי הָתָם (י, ב): קְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם חַד מִן חֲשׁוּבֵי דְּמַלְכוּתָא הֲוָה. הַהוּא קֵיסָר דַהֲוָה סָנֵי לִיהוּדָאֵי. אָמַר לְהוּ לַחֲשׁוּבֵי דְּמַלְכוּתָא: מִי שֶׁעָלְתָה נִימָא בְּרַגְלוֹ, יִקְטְעֶנָּה וְיִחְיֶה אוֹ יַנִּיחֶנָּה וְיִצְטַעֵר? אָמְרוּ לוֹ: יִקְטְעֶנָּה וְיִחְיֶה. אֲמַר לֵיהּ קְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם: חֲדָא, דְּלָא מְכַלִית לְהוּ לְכוּלְהוּ דְלֵיתְנְהוּ גַּבָּךְ, דִּכְתִיב: "כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה"' (זכריה ב, י). מַאי קָאָמַר, אִילֵימָא דְּבַדְרְתִינָן בְּאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא, בְּאַרְבַּע רוּחוֹת מִבָּעֵי לֵיהּ? אֶלָּא, כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת, כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל.

וְעוֹד, דִּקָרוּ לָךְ מַלְכוּתָא קְטִיעָתָא. אֲמַר לֵיהּ: מֵימַר שַׁפִּיר קָאָמֶרֶת וּמִיהוּ כָּל דְּזָכֵי (פירוש: נוצח) לְמַלְכָּא, שָׁדוּ לֵיהּ לְקִמוֹנְיָא חֲלִילָא. כִּדְנָקִיט לֵיהּ וְאָזִיל, אָמְרָה לֵיהּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא: וַי לָהּ לְאִילְפָא (פירוש: ספינה) דְּאַזְלָא בְּלָא מִכְסָא. נָפַל עַל רֵישָׁא דְּעָרְלְתֵיהּ וְקָטְעָה. אָמַר: יְהָבִית מִכְסָאִי חֲלָפִית וְעָבְרִית. כִּי קָא שָׁדֵי לֵיהּ, אָמַר: כָּל נִכְסָאִי לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. יָצָא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: "וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו" (ויקרא כד, ט), מֶחֱצָה לְאַהֲרֹן וּמֶחֱצָה לְבָנָיו. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה: קְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת (כגון קטיעא בר שלום) וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁנִים רַבּוֹת (כגון אנטונינוס).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק בַּתְרָא דְּתַעֲנִית (כט, א): תַּנְיָא: כְּשֶׁחָרַשׁ טוֹרְנוּסְרוֹפוּס אֶת הָאוּלָם, נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְהָרְגוֹ. בָּא אוֹתוֹ הַהֶגְמוֹן וְעָמַד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְאָמַר: בַּעַל הַחֹטֶם מְבַקְּשִׁין, בַּעַל הַחֹטֶם מְבַקְּשִׁין. אָזַל רַבָּן גַּמְלִיאֵל טָשָׁא מִינַייהוּ. אָזַל לְגַבֵּיהּ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן בְּצִנְעָה, אֲמַר לֵיהּ: אִי מַצִּילְנָא לָךְ, מַיתִיתָא לִי לְעָלְמָא דְּאָתִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: אִשְׁתַּבַּע לִי. אִשְׁתַּבַּע לֵיהּ. סָלִיק לְאִיגְרָא נָפִיל וּמִית. וּגְמִירֵי דְּכָל הֵיכָא דְּגָזְרֵי גְזֵרְתָּא וּמִית חַד מִינַייהוּ מְבַטְלֵי לָהּ לִגְזֵרְתָא. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה: מְזֻמָּן אוֹתוֹ הֶגְמוֹן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

לְפִיכָךְ כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת לְהָבִין, יַבִּיט וְיִרְאֶה אֵיךְ חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ בְּכָל מַה שֶּׁיַעֲמֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּחְמֹד חַיֵּי הַגּוּף, יַחְשֹׁב אֵיךְ יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר וְטוֹב לוֹ לָמוּת אוֹ לֵהָרֵג קֹדֶם יוֹמוֹ וִיחִי לְעוֹלָם נַפְשׁוֹ, וְלֹא שֶׁיִּחְיֶה גוּפוֹ זְמַן מוּעָט וְיַהֲרֹס אֱמוּנָתוֹ וְיַכְרִית נַפְשׁוֹ לָעַד.

עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִפְתֹּחַ עֵין שִׂכְלוֹ וְיִמְאַס בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְאַל יְקַנֵּא בְּשׁוּם אָדָם הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רָעָה וְנִפְסֶדֶת לַגוּף וְלַנֶּפֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁיִּדְמֶה שֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְפִי שָׁעָה. וְיָשִׂים כָּל חֶשְׁקוֹ לֶאֱהֹב וְלַעֲבֹד לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִלְמֹד מִדּוֹתָיו וְלָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, וּבָזֶה יַשִּׂיג לְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וְיִתְעַדֵּן בַּטּוֹב הַנִּצְחִי בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁאֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא הַמְּזֻמָּנִים לָהּ, שֶׁנִּקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בַּתְרָא פֶּרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה (עה, ב): מַאי "וְעַל־מִקְרָאֶהָ"? (ישעיה ד, ה) (בישעיהו, קודם פרשת "אשירה נא" [שם ה, א], רישיה דקרא: "וברא ה' על כל־מכון הר־ ציון ועל־מקראה ענן יומם וגו"' (שם ד, ה), פשטיה לימות המשיח יראה על בתי החכמים) אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא כִירוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, כָּל הָרוֹצֶה לַעֲלוֹת עוֹלֶה, וְשֶׁל עוֹלָם הַבָּא, אֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא הַמְּזֻמָּנִין.

סליק נר ראשון