מלבי"ם על תהלים מז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק מ"ז • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים מ"ז, ב':

כׇּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף
  הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִ֗ים בְּק֣וֹל רִנָּֽה׃



"כל העמים", בזמן הזה העמים הם במלחמה תמידית גוי בגוי ממלכה בממלכה, וזה משתי סיבות,

  • א) בסבת האמונה, שכל בעל אמונה מיוחדת ילחם וירצה להכריח בעל אמונה אחרת אל אמונתו,
  • ב) בסבת המשרה והממשלה שכל עם רוצה להשתרר על עמים זולתו, עפ"ז יאמר לעתיד לבוא לא ישא גוי אל גוי חרב, רק "כל העמים יתקעו כף" זה לזה לעשות שלום ביניהם עד עולם להשבית חרב ומלחמה, כי אז יעבדו כולם אל אחד וה' יהיה מלך אחד על כולם, ועז"א "הריעו לאלהים בקול רנה", שהיה דרכם להריע בתרועה וקול שופר בעת המלכת מלך חדש, ואז ימליכו כולם את האלהים למלך על כל הארץ, ויריעו תרועה גדולה, בענין שלא יהיו עוד לאמונות שונות, ולא יחצו עוד לכמה מחנות:

ביאור המילות

"תקעו כף". להתחבר יחד, וכן (נחום ג'):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.