מלבי"ם על מלכים ב כה

(ג) "בתשעה לחדש". בחדש הרביעי, כמו שפי' בירמיה (נב, ו):

(ד) "ותבקע העיר". וכל אנשי המלחמה "יברחו ויצאו מהעיר לילה", כ"כ בירמיה (שם, ז), ובירמיה ל"ט (ג) מפרש שכל שרי בבל באו וישבו בשער התוך, שהבקעה החומה החיצונה, כי ירושלים היתה מוקפת ג' חומות:

(ו) "וידברו אתו משפט". ובירמיה סימן ל"ט (ה) וסימן נ"ב (ט) וידבר אתו משפטים, כי שרי המלך דברו אתו משפט על המרידה לכן אמר וידברו בלשון רבים, והמלך עצמו היה לו נגדו כמה משפטים, כמ"ש חז"ל שמצאו אוכל ארנבת חיה ונשבע לו שלא יגלה ועבר על השבועה:

(ח) "בשבעה לחדש". ובירמיה (נב, יב) אמר בעשור לחדש בא נבוזראדן עמד לפני מלך בבל בירושלים וישרוף וכו'. ופי' חז"ל שבשבעה נכנס להיכל ובתשעה לעת ערב הציתו בו את האור ונשרף בעשירי. ור"ל בכאן אמר שבשבעה לחדש בא נבוזראדן לירושלים, ומ"ש וישרף את בית ה' זה היה אח"כ, ובירמיה אמר שבעשירי עמד לפני מלך בבל בירושלים, וביום ההוא בא מלך בבל לשם וצוה לשרוף הכל:

(יז) "קומת הכותרת". הסתירה שיש בין כתובים דכאן לכתובים שבירמיה ושל מלכים א' פירשתי למעלה סימן ז':

(יט) "וחמשה אנשים". ובירמיה (שם, כה) ושבעה אנשים, י"ל שתחלה מצא חמשה ואח"כ מצא עוד שנים עד שהיו שבעה:

(כד) "אל תיראו מעבדי הכשדים". היינו העמים שסביב ירושלים שהם עבדי הכשדים, כי אם יעבדו מלך בבל לא יגורו מפניהם, ובירמיה מ' (ט) אל תיראו מעבוד הכשדים, יל"פ שלא ייראו שהכשדים שהפקיד אתם יהיו אדוניהם, ויצטרכו לעבדם, וזה עצמו מ"ש כאן מעבדי הכשדים שהם הכשדים שהשאיר בארץ שהם עבדי אומות הכשדים, שאין צריכים לעבוד רק את מלך בבל לבד:

(כה) "ויהי בחדש השביעי". הספור הזה נתפרש בירמיה באורך (בס' מ' מ"א מ"ב) ופה קצר:

(כז) "בעשרים ושבעה". ובירמיה נ"ב (לא) אמר בעשרים וחמשה נשא וכו' ויוציא אותו מבית הכלא, יש לפרש שבעשרים וחמשה הוציאו מבית הכלא ובעשרים ושבעה נשא את ראשו בגדולה וכבוד. וחז"ל אמרו שבעשרים וחמשה מת נבוכדנצר ובעשרים וששה התיראו שמא חי הוא והוציאו מקברו ובעשרים ושבע מלך לעיני כל וגדל את יהויכין: