מלבי"ם על יחזקאל ו יד

<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק ו' • פסוק י"ד |
• ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

יחזקאל ו', י"ד:

וְנָטִ֤יתִי אֶת־יָדִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְנָתַתִּ֨י אֶת־הָאָ֜רֶץ שְׁמָמָ֤ה וּמְשַׁמָּה֙ מִמִּדְבַּ֣ר דִּבְלָ֔תָה בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֽוֹתֵיהֶ֑ם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

"שאטה ידי עליהם ונתתי הארץ שממה" ותהיה "משמה" יותר "ממדבר דבלתה" שהיתה שממה מאד, וזה יהיה "במקומות מושבותיהם" בענין שמקום שהיה יותר מיושב יגדל חורבנו ביותר, ובזה ידעו "כי אני ה'":

ביאור המילות

"שממה ומשמה", משמה גדול מן שממה, מורה על התמדת השממון, ועל שישמו ע"י אחרים שזה גדר בנין הכבד. ועל כן כפל שמה ומשמה (לקמן כ"ג ל"ג, ל"ג כ"ח, ל"ה ג'):

 

<< · מלבי"ם על יחזקאל · ו יד · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.