מלבי"ם על דברים לא כו

הפשט

(כה) "ויצו משה את הלוים וגו' לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' והיה שם בך לעד" שגם בצד הארון תהיה לעד לחזק הדבר: כי אנכי ידעתי את מריך וגו' הוא נתינת טעם למה שכתבה בספר. ומה שאומר:

הערות

(כה - כו) "ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית ה'". לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' והיה שם בך לעד, אדון הנביאים ידע כי יקומו בדורות הבאים הרבה כתות ממינים ואפיקורסים אשר ירצו להפיל יסודי התורה ומשם יפרדו לכמה ראשים, יש יכחישו תורה שבע"פ ויש יעפילו להגיה את התורה כמו שנמצא מינים בזמנינו שהעיזו לאמר שהתורה נפלו בה טעותים חלילה, ויש מעיזים לאמר שנתנה לפי העת והמקום ורשות בכל דור ודור להוסיף ולשנות לפי מצב הדור, לכן אמר תקחו את ס"ת ותניחו אותה אצל הארון בבית קה"ק ששם אין אדם נכנס אלא כ"ג ביוה"כ, וא"כ אין נכנס שם אדם שיאמרו שהוא זייף דבר, וגם לא יוכלו לאמר שנתנה לפי העת והמקום כי הניחה חתומה ושלמה אצל הארון בל יוסיפו ובל יגרעו בה בשום זמן מן הזמנים, וז"ש והיה שם בך לעד, שם דוקא במקום זה יהיה לעד לדורות הבאים:

 

<< · מלבי"ם · על דברים לא · כו · >>