מלבי"ם על דברי הימים ב כד

(א - ב) "בן שבע." מלכים שם כ"ד, ושם כתוב "כל ימיו", ופי' עזרא שרק כל ימי חיי יהוידע שאח"כ חטא כמ"ש בפי"ח:

(ג)" וישא." כבר הק' איך נשא ב' נשים והוא כ"ג, ויל"פ שנשא זו אח"ז, ומודיע שאע"פ שהיה בן תשעים שנה נשא שתי נערות בתולות (דכ"ג אסור לקחת בוגרת), והם מתו בחייו והוא הוליד עוד בנים ובנות, כמ"ש (תהלים צב, טו) עוד ינובון בשיבה:

(ד) "ויהי."ספור זה נזכר במלכים בפנים אחרות, וכבר בארתי שם שהם שני ספורים מחולקים, שם יספר שתקן שכהנים יקחו לעצמם כל הנדרים והנדבות ועליהם יוטל לתקן את בדק הבית הרגיל, והם לא תקנו את בדק הבית, ופה יספר ענין אחר שיואש רצה "לחדש את בית ה'", היינו להעמידו ביופיו כמו שהיה בעת הבנין, ועל זה לא יספיקו הנדרים ונדבות, ולתכלית זה:

(ה)" ויקבץ". צוה שהכהנים והלוים יצאו לערי יהודה ויקבצו כסף לזה, ושכן יעשו שנה בשנה, והלוים לא מהרו לעשות פקודתו:

(ו - ז) "ויקרא". וע"ז קרא ליהוידע מדוע לא דרש על הלוים ע"ז, וגם רצה שיביאו מחצית השקל של שנים העוברות שמלכה עתליה, באשר עתליה ובניה לקחו כסף זה לבעלים, והקהל מחוייבים לתת מעות אחרים תמורתם:

(ח - ט)" ויאמר המלך". שם נזכר שעשו ארון ויקב חור בדלתו ונתנו אותו אצל המזבח, כי שם מדבר מן הארון שנתנו לשם נדרים ונדבות החדשים, שאחר שהכהנים לא חזקו בדק הבית צוה שיתנום בארון ומזה יקנו עולות והמותר יהיה לבדק הבית, ופה מדבר מתקלין עתיקין, כמ"ש שנתנו קול להביא משאת משה משנים שעברו, שזה הולך כולו לבדק הבית וארון זה נתנו מבחוץ:

(יא) "ויהי". גם זה ענין אחר ממ"ש במלכים, ששם מדבר מתקלין חדתין ואמר שבראותם כי רב הכסף בארון מנו הכסף ונתנוהו ע"י עושי המלאכה, וזה היה רק ג' פעמים בשנה בעת שראו שנותר מתרומת הלשכות, ופה מדבר מתקלין עתיקין וזה לקחו מן הארון יום ביום, כי היה כולו לבדק הבית, והיה זמנו יום יום כדין:

(יב - יג) "ויתנהו." במלכים שם נזכר שנתנו הכסף לחזק בדק הבית, ופה נזכר שנתנו "לחדש בית ה'," שהוא להעמידו בחדושו ותפארתו, כנ"ל פסוק ד', ועז"א שהעמידו בית האלהים על מתכונתו, היינו שחדשוהו ביופיו ותפארתו:

(יד)" וככלותם." לפמ"ש אין סתירה בין הכתובים, ששם אומר שלא עשו כלי שרת מן הכסף המובא בית ה' וכאן אמר שעשו כלי שרת, כי שם מדבר מתרומת הלשכה שאין לעשות ממנו כלי שרת כמ"ש הרמב"ם, וכאן מדבר מכסף שהביאו משנים שעברו שהיו מיוחדים מראש לבדק הבית:

(טז) "כי עשה טובה בישראל." שפדה אותם מיד עתליה המרשעת והקים מלכות ב"ד: "ועם אלהים וביתו". שהעמיד בית ה' על מכונו:

(יז) "וישתחוו למלך." פי' חז"ל שהשתחוו לו לשם אלהות, שא"ל שאחר שעמד בבית קדש הקדשים ימים רבים יש בו אלהות, ובעוד יהוידע חי לא שמע אליהם ואז שמע אליהם:

(יח)" ויעזבו." אחר שעשו אותו לאלהות עשו לו עצבים דמות דיוקנו ואשרים שנטעו לשמו ועזבו בית ה': "ויהי קצף" וכו' "באשמתם זאת". הגם שלא עבדו ע"ז אחרת, זה היה עבודה זרה ממש:

(כ)" ורוח." הציע דברים להגדיל חטאם בהריגת זכריה שהיה גדול מאד, א] שהיה אז מלובש ברוח אלהים ובנבואה והיה שליח ה'. ב] "שעמד מעל לעם", במדריגה העליונה, כי היה כהן גדול, וכמ"ש אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא. ג] שלא נבא עליהם רע, רק אזהרה ותוכחת מוסר אמר להם למה אתם עוברים, רצה לומר לאיזה תכלית, אם תחשבו שעי"כ תצליחו הלא בהפך לא תצליחו כי ה' יעזוב אתכם עי"ז:

(כא) ד] "ויקשרו עליו". שלא הרגוהו דרך משפט על ידי הזקנים, רק דרך קשר. ולא ממשפטי המלוכה, כי רגמוהו אבן במצות המלך, והמלך לא היה לו רשות להרוג רק בסייף. ה] שהיה בחצר בית ה' ומקום קדוש:

(כב)" ולא". ו] שלא זכר החסד, ושלם רעה תחת טובה. ז] שבמותו מסר דין לשמים:

(כג) "ויהי". ולא נתאחר ענשם, כי תכף "לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם", ומבואר במלכים (שם) כי קודם לזה רצה חזאל מלך ארם לעלות עליו ונתן כל אוצרותיו שיעלה מעליו, וע"ז הוכיחו זכריה שע"י עזבם את ה' לא יצליחו, ועזרא סיפר שלתקופת השנה עלה חיל ארם מעצמם בלא מלכם וישחיתו את כל שרי העם:

(כד) "כי." ר"ל שהיה גלוי ומבואר שהיה עונש השגחיי, כי "באו במצער אנשים" רק ה' נתן בידם חיל לרוב מאוד על כי עזבוהו, ע"ד (דברים לב, ל) כי צורם מכרם: "ואת יואש עשו שפטים". ענוים קשים, וחז"ל פירשו שענוהו, שמלת שפטים בא על התועבה הזאת, וזה עונש על שעשה א"ע אלוה:

(כה) "ובלכתם," במלכים אומר שהרגוהו בית מלוא, היינו ששם שכב על מטתו חולה ושם הרגוהו, והיה לעונש בדמי בני יהוידע:

(כו) "ובניו." לפי הכתוב פירוש "ובניו", וכן "ורב המשא" שנאמר "עליו", היינו נבואת הנביאים: "ויסוד בית האלהים". איך חדש תחלה את בית האלהים, כ"ז כתוב על ס' מדרש המלכים. ולפי הקרי, כן היה שם בניו, א' נקרא בשם ירב המשא עליו, ואחד נקרא בשם יסוד בית האלהים, והספור של בניו, כתובים במדרש המלכים: