מלבי"ם על דברי הימים א כה

(א) ויבדל. הבדיל לוים לצורך השיר: ושרי הצבא לעבודה. השרים של הצבא המיוחדים לעבודה, כמו (במדבר ד, כג) כל הבא לצבא לעבוד עבודה בא"מ: הנבאים. קורא את השיר בשם נבואה, שמדברים דבורים רמים אלהיים: ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבודתם. שהיו מספרם כפי האנשים הצריכים למלאכת עבודתם, שלצורך השיר בפה צריך שיעמדו י"ב לוים על הדוכן, ולצורך השיר בכלי הדין הוא שלא יפחות משני נבלים ותשעה כנורות וצלצל א' שהם ג"כ י"ב, כמבואר במס' ערכין וברמב"ם ה' כה"מ:

(ב) על יד אסף. שאסף היה המורה אותם בשיר, והוא נבא ודבר השירים על ידי המלך, מזמורי נעים זמירות שחבר המלך:

(ג) ששה. עם שמעי המובא בפסוק י"ז. ולא חשבו בכאן, שלא הגיע עדיין לבן שלשים, ושמש אביו והגריל תחתיו עד ימלאו ימיו:

(ד) ורוממתי עזר. שם אחד, כמבואר בפסוק ל"א:

(ה) חוזה המלך. שראה חזון להמלך שירים ה' את קרנו ויצליח, והיה זה באיזה מלחמה שהיה לדוד שרמה קרנו בה':

(ז) מאתים שמונים ושמונה. כ"ד משמרות כל אחד י"ב לוים, עולה כמספר הזה:

(ח) משמרת לעומת. ר"ל משמרת לעומת מבין עם תלמיד כקטן כגדול, שכיונו שבכל משמר ימצאו מבינים לשיר בעצמם ותלמידים הבלתי מבינים כ"כ רק מתלמדים מהמבינים, והיו המשמרות שוות כקטן כגדול (כנ"ל כד, לא):

(ט) ליוסף גדליהו. יוסף מבני אסף, וגדליהו מבני ידותון, ושוב זכור מבני אסף, ויצרי מידותון, וכן כולם: הוא ואחיו. החבורה של כל אחד מהם: