מלבי"ם על דברי הימים א י

(א) ופלשתים. כל זה נמצא ש"א ל"א: וינוסו. ועי"כ ויפלו חללים, כי תחלת מפלה ניסה:

(ג) ותכבד. אחר שמתו בניו כבדה כל המלחמה עליו: ויחל. (שרשו חול, מבינן הפעיל), כי שאול לא היה רובה קשת כמ"ש ש"ב (א, כב) שיונתן היה רובה קשת, והוא כבר נפל במלחמה:

(ד) והתעללו בי. עמש"ש פסוק ד': ויפול עליה. ולא כתיב וימת, שנעשה גוסס והעמלקי גמר מיתתו כמ"ש (ש"ב א):

(ו) וכל ביתו. הוא כמ"ש בשמואל שם וכל אנשיו, כי יתר ב"ב נשארו בחיים:

(ז) אשר בעמק. יזרעאל, ששם נלחמו (כמ"ש ש"א כט): כי נסו. אנשי ישראל, כ"ה בשמואל שם:

(י) ואת גלגלתו. זה הוסיף עזרא, שלא ידענו מס' שמואל, כי שם כתוב שגויתו תקעו בחומת בית שן, ועז"א שנשאו גוית שאול מחומת בית שן, אבל הראש לא יכלו להוציא כי היה נשמר בבית דגון, ועמ"ש בפי' שם:

(יד) ולא דרש בה'. עמ"ש בפי' שמואל א' (כח, ה): ויסב את המלוכה. כוונת כותב הספר בכ"מ להגביה מעלת דוד, וכי שאול אבד המלוכה בחטאו, ומה' היתה לו לדוד כי שאול לא היה ראוי אליה, ולכן הקדים בספור זה קודם שיספר המלכת דוד: