מלבי"ם על בראשית יא כח
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק י"א • פסוק כ"ח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • כז • כח • כט • ל • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּ֣מׇת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּ֖וֹ בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃
(כח) "וימת הרן על פני תרח". שתרח גרם מיתתו כי הוא הגיד לנמרוד שבניו עזבו עבודת הצלמים ועי"ז הושלכו לכבשן האש כמ"ש חז"ל, ואמר שמת "באור כשדים" שהכשדים עבדו את השמש והאש, והיה להם אור בוער תמיד לעבודת האש. והעקר כמ"ש הרי"א שאור כשדים היה בעבר הנהר, ונמרוד היה מושל גם שם, כמ"ש מן הארץ ההיא יצא אשור, שכבש גם בעבר הנהר ורק בחרן לא משל, ובזה נבין מ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, ובדברי חז"ל שאברהם נחבש בכותא וכן מביא הרמב"ם בשם דברי הימים לאו"ה. וכותא הוא בעבר הנהר לא בארץ כשדים, וע"כ כשאמר אל ארצי ואל מולדתי תלך הלך לחרן, לא לארץ כשדים כי אור כשדים היה בעבר מנהר, ויתכן שנקרא אור כשדים ע"ש אור הכבשן, וכשד מלשון סיד שהכ"ף יתוסף לפעמים כמו כסותו ובדם ענבים סותה, כרובים כרביא (כמו שפי' חז"ל) אכזר כזר, תבא בכלח אלי קבר, כלח מענין לחלוחית, בפרט בשמות שיוסיף אותיות כנודע, ואמרו שהשליכו את א"א לכבשן האש, וזה אור כסיד:
<< · מלבי"ם על בראשית · יא כח · >>