לדלג לתוכן

מכילתא דרשב"י/לה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

תוכן

[עריכה]

ויקהל משה למה נאמר לפי שהוא אומר (כ"ה ח') ועשו לי מקדש שומיע אני בין בחול בין בשבת מה אני מקיים מחלליה מות יומת (ל"א י"ד) בשאר כל המלאכות חוץ ממלאכת המשכן או אף במלאכת משכן ומה אני מקיים ועשו לי מקדש בשאר כל הימים חוץ מן השבת או אף בשבת והדין נותן הואיל ועבודה קרויה עבודה ומכשירי עבודה קרויין עבודה אם למדתי לעבודה שהיא דוחה את השבת קל קל וחומר למכשירי עבודה שדוחין את השבת ועוד קל וחומר מה עבודה שאינה באה אלא מכוח מכשירין הרי היא דוחה את השבת מכשירי עבורה שאין עבורה באה אלא מכוחן מנין שאם נפגמה קרנו של מזבח או שנפגמה [הסכין] שומיע אני יתקנם בשבת ת"ל ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם בחול ולא בשבת: ויאמר אליהם אלה הדברים. רבי אומר להביא את ארבעים מלאכות חסר אחת שנאמרו לו למשה על פה:

ששת ימים תעשה מלאכה זו היא שר' ישמעאל אומר כתוב אחד אומר ששת ימים תעשה מלאכה וכתוב אחד אומר (כ' ט') ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך כאיזה צד יתקיימו שני כתובין הללו כשישראל עושין רצון המקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים כך הוא אומר (ישעיה ס"א ה') ועמדו זרים ורעו צאנכם ובזמן שאין ישראל עושין רצון המקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן ולא עוד אלא אפילו מלאכת אחרים נעשית על ידיהן כן הוא אומר (דברים כ"ח מ"ח) ועבד את איביו אשר ישלחנו ה' בו: וביום השביעי יהיה לכם קדש. למה נאמר שלא יהו כהנים אומרין הואיל ומותרין אנו במקדש נהא מותרין בגבולין ת"ל וביום השביעי יהיה לכם קדש לכם קדש ולמקדש חול: שבת שבתון לה'. שהיא מסורה לשם לא לבית דין: כל העושה בו מלאכה יומת. לא בו ובחבירו הרי שכתב שתי אותיות אחת בשבת ואחת ביום הכפורים וארג שני חוטין אחד ביום השבת ואחד ביום הכפורים שומיע אני יהא חייב (על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו) ת"ל כל העושה בו מלאכה יומת לא בו ובחבירו: כיוצא בו שבת וכפור לפניו ועשה מלאכה בין השמשות יכול יהא חייב ת"ל כל העושה בו עד שיקבע היום: אין לי אלא מלאכות ותולדות שהן אסורין מניין לאסור שבות ת"ל (כ' י') כל מלאכה יכול יהוא חייבין חטאת על איסור שבות ת"ל מלאכה מלאכה המיוחדת חייבין עליה ואין חייבין על אסור שבות: מנין למקח וממכר והלואה ופקדונות שנקראו מלאכה ת"ל (כ"ב ז') אם לא שלח ידו במלאכת רעהו: מניין לדינין ולטענות ולערעורין ולכל מעשה בית דין שנקראו מלאכה ת"ל (דה"א כ"ו כ"ט) בנניהו ובניו למלאכה החיצונה על ישראל לשוטרים ולשופטים: מנין לקדושין ולנטין שנקראו מלאכה ת"ל (עזרא י' י"ג) אבל העם רב והעת עת גשמים והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים: מנין לחשבונות שנקראו מלאכה שנ' (בראשית ל"ט י״א) ויבא הביתה לעשות מלאכתו:

לא תבערו אש למה נאמר לפי שהוא אומר (ל"ד כ"א) בחריש ובקציר תשבות שבות מן החריש בשעת הקציר ושבות מן הקציר בשעת החריש אין לי אלא ששובת מערב שביעית לשביעית מערב שבת לשבת מנין ודין הוא הואיל ושביעית לשם השם [ושבת לשם השם] אם למדתי ששובת מערב שביעית לשביעית אף הוא שובת מערב שבת לשבת ועוד קל וחומר מה שביעית שאין חייבין עליה מיתת בית דן הרי הוא שובת מערב שביעית לשביעית שבת שחייבין עליה מיתת בית דין דין הוא שישבות מערב שבת לשבת או לא יהא רשאי להדליק לו את הנר ולעשות לו מדורה ולהטמין לו את החמין מבעוד יום ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ביום השבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר מערב שבת לשבת: ד"א לא תבערו אש למה נאמר לפי שהוא אומר (ויקרא ו' ו') אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה שומע אני בין בחול בין בשבת ומה אני מקיים מחלליה מות יומת (ל"א י"ד) בשאר כל המלאכות חוץ מן המערכה או אף במערכה מה אני מקיים לא תכבה בשאר כל הימים חוץ מן השבת או אף בשבת ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם במושבותיכם אי אתה מבעיר מבעיר אתה במקדש אמר תלמיד אחד מתלמידי ר' ישמעאל לא תבערו אש למה נאמר לפי שהוא אומר (דברים כ"א כ"ב) וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת שומע אני בין בחול בין בשבת מה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר כל המלאכות חוץ ממיתת בית דין או אף במיתת בית דין מה אני מקיים והומת ותלית אותו בשאר כל הימים חוץ מן השבת או אף בשבת ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם זה מושב בית דין שרפה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה מה שרפה מיוחדת אחת מארבע מיתות בית דין אינה דוחה את השבת אף שאר מיתות בית דין לא ידחו את השבת מכאן שאין עונשין בשבת: ר' (נתן) [יונתן] אומר לא תבערו אש בכל מושבותיכם למה נאמר לפי שהוא אומר ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים שומיע אני לא יהא חייב עד שיעבור על ארבעים חסר אחת אבות מלאכות ת"ל (ל"ד כ"א) בחריש ובקציר תשבות או יכול עד שיעבור על שתים ואם לאו לא יהא חייב ת"ל לא תבערו אש הבערה בכלל היתה ולמה יצאת להקיש אליה מה הבערה מיוחדת אחת משלשים ותשע אבות מלאכות וחייבין עליה בפני עצמה אף שאר תשעה ושלשים אבות מלאכות יהא חייב על כל אחת ואחת בפני עצמה: ור' נתן אומר לא תבערו אש למה נאמר לפי שהוא אומר (י"ב ט"ז) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם שומיע אני לא יהא רשאי להדליק לו את הנר ולעשות לו מדורה ולהטמין לו את החמין ת״ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ביום השבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר ביום טוב: