ויבינו במקרא/שבת הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:


===הפטרה===
===הפטרה===
{{#קטע:ויבינו במקרא/הפטרות לפי ספרי הנביאים|שבת הגדול}}
"וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים..." (מלאכי ג,ד-כד), וכופלים פסוק שלפני האחרון, כדי לסיים בדבר טוב.

{{קובץ טעמים2}}
{{קובץ טעמים2}}
{{קובץ טעמים|Shabbat_Hagadol-h_(Nevuchadnezzar).ogg|נבוכדנאצר|אשכנזית|אשכנזית|}}
{{קובץ טעמים|Shabbat_Hagadol-h_(Nevuchadnezzar).ogg|נבוכדנאצר|אשכנזית|אשכנזית|}}

גרסה מ־22:46, 22 במאי 2010

ויבינו במקרא לשבת הגדול

השבת לפני חג הפסח נקראת שבת הגדול. לשבת זו אין קריאה בתורה או "מפטיר" מיוחדים, אלא רק ההפטרה מיוחדת. ברוב קהילות ישראל מפטירים "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים..." בכל שבת שלפני פסח.

יש הנוהגים להפטיר "וערבה לה'..." רק כשחל שבת הגדול בערב פסח, וכן מנהג חב"ד. ויש הנוהגים ע"פ הגר"א להיפך, להפטיר "וערבה לה'..." רק כשלא חל ערב פסח בשבת.

הפטרה

הפטרה לשבת הגדול: שכר ועונש ביום ה'.

  • אשכנזים, ספרדים, ואיטלקים: "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים..." (מלאכי ג ד) עד סוף הספר: "...פן אבוא והכיתי את הארץ חרם".
  • חתימה (חזרה על הפסוק לפני האחרון): "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" (ג כג).
  • תימנים קוראים את ההפטרה הרגילה לפרשת השבוע במקום הפטרה זו. אבל תימנים "שאמיים" אמצו את ההפטרה הזו ממלאכי כמו שאר העדות.
  • גם בקהילות המגרב קוראים את ההפטרה הרגילה לפרשת השבוע. אבל בחלק מקהילות אלו קוראים את ההפטרה ממלאכי אם חל שבת הגדול בערב פסח, וכן מנהג חסידי חב"ד.
  • ויש נוהגים ע"פ הגאון מווילנא להיפך, לקרוא "וערבה" רק אם חל שבת הגדול לפני כן, אבל כשחל בערב פסח, קוראים את ההפטרה הרגילה לפרשת השבוע.
קובץ הקורא מנגינה הברה פרטים נוספים על הקריאה
שמיעה והורדה (מידע) נבוכדנאצר אשכנזית אשכנזית