מחקרים סוציולוגיים (ארלוזורוב)/ניו-יורק וירושלים – מכתבים על היהדות האמריקנית/מכתב שלושה עשר

מתוך ההתבדלות וההסתגלות, מתוך הדחק של העולם הסובב והשאיפה המסתורית העזה להוי יהודי עצמי – הקימה לה "החברה היהודית" מערכת מוסדות, מכשירים, הסתדרויות וארגונים, המותאמים כולם לחייה ולתפקידיה האוטונומיים, מערכת המוסדות הזאת, שהיא רבה וענפה מאז כבר כיום, מתרחבת והולכת משנה לשנה. ואין אני מתכוון בזה למוסדות הגיטו של המון המהגרים, הלנדסמנשפטים, החברות, האורדנים, הסתדרויות הסיוע למהגרים – כל אלה שצצו בשנות הגאות של ההגירה והתפתחו להסתדרויות סוציאליות גדולות ומסועפות, ועכשיו, עם נעילת שערי הארץ, הן מתמעטות והולכות, ועוד מעט ינוחו במוזיאון יחד עם האינדיאני והתאו וה-covered waggon והאיש הנלהב לרפובליקה ומוכר העתונים שהיה למיליונר. כוונתי לאותם המוסדות שהיהדות האמריקנית יצרה לעצמה, לסדור חייה החברתיים והתרבותיים שלה גופה. מבחינה מוסדתית הרי הם כבר כיום, בתחילת התפתחותה שלההידות המעורה באמריקה, רבים ועשירים מכל אשר יצרה היהדות באחת מארצות הגולה עד היום הזה. כוללים הם לא רק את מפעלי הצדקה השכיחים, מפעלים רבי מידות ומשוכללים לפי כל חוקי הזמן החדש, לא רק בתי חולים עם רופאים ואחיות יהודיות, אלא גם את כל מערכת החנוך, ישיבות ושיעורי ערב, מקצתם בעברית, מקצתם באנגלית ומקצתם באידיש, סמינרים, ספריות, קורסים למורים, קלובים, מגרשי ספורט, אגודות משוטטים ומחנות קיץ. בזמן האחרון מעיינים גם בתכנית על דבר אוניברסיטה אמריקנית-יהודית. ומכיון שגם יתר "הכיתות הדתיות" שבאמריקה יש להן אוניברסיטאות משלהן, הרי שמוסד מסוג זה אינו עומד בסתירה, חלילה, למושג הנימוס הפטריוטי המקובל במדינה, וייתכן שהתכנית תתגשם באמת.

לתוך מערכת המוסדות הללו נכנסים גם למעלה משבעים ירחונים וכתבי-עת יהודיים שונים בשפה האנגלית. בה כלולים גם המוסדות המייצגים של היהדות האמריקנית, "הקונגרס היהודי-האמריקני" ו"הועד היהודי האמריקני".