מחזור ויטרי על אבות ג יד
<< · מחזור ויטרי · על אבות · ג יד · >>
חיבה יתירה נודעת לו – כלומר: חיבה יתירה חבבו שנבראו בצלם אלהים עצמו.
- נסוח כתב יד אחר: חיבבו שנברא בצלם בפני עצמו, שנאמר (בראשית א): ויקרא אלהים את האדם בצלמו" – בורר לו צלם בפני עצמו, ולא בצלם בהמות וחיות ועופות. וכל האומר בצלמו של יוצרו – חיישינן שמא מין הוא. כלי חמדה – תורה, שהיא כלי חמדה, שנאמר (משלי כ טו): וכלי יקר שפתי דעת. והשאר ליתא.
שנאמר כי בצלם אלהים – בצלם אלהים עצמו עשאו המקום. ואית דלא גרסי הא, דכיון דאין לצור דמיון ולא תמונה, מי שאומר כזה – חיישינן שמא מין הוא. ואף "כי בצלם" – אית מתרגם "ארי בצלמא ה' עבד", ולא "בצלמא דה'". ובעברי היקף גדול בצדין של "בצלם" לפיסק הטעם להבין פתרונו. כמו שפירשו בהכל חייבין בויעלו עולות. וכן נקוד: "כי בצ֕לם", "בצ֕לם".
- הערה בנדפס על "ובעברי": ובעברי כן צריך לומר היקף גדול (הוא זקף גדול) כמו שפירשו (חגיגה ו ע"ב) בהכל חייבין בויעלו עולות (שמות כד): מר זוטרא אמר לפיסוק טעמים. עיין שם בפירוש רש"י, ועיין בספר נפש החיים שער א' מה שביאר בזה בדרך קבלה.
כלי חמדה – תורה, שהיא כלי חמדה, שנאמר: "ויקר מכלי חמדה".
- הערה בנדפס: לא מצאתי מקרא כצורתו בתנ"ך. ואומר לא יערכנה, וגו' (איוב כח).
שבו נברא העולם – דכתיב (בראשית א א): "בראשית ברא אלהים", ואין "ראשית" אלא תורה, שנאמר (משלי ח): "ה' קנני ראשית דרכו". ואמר (משלי ח): "ואהיה אצלו אמון". אמרה תורה: אני הייתי כלי ומנותו של הקדוש ברוך הוא בתחלה, שבה נסתכל וברא את העולם, בברייתא דרבי אושעייא (מדרש בראשית רבה פרק א "אמר רבי אושעיה" וכו').
כי לקח טוב וגו' (משלי ד) – הרי שטובה ויפה לישראל. ואם לא שמקרא מבואר הוא – יש לנו ראיה מן התורה, שנאמר (דברים ל): "ראה נתתי לפניך החיים" וגו'. ועוד: "טוב" משמוע גדול וחשוב.
- הערה בנדפס: "ראה נתתי לפניך החיים" – לשון הכתוב "ראה נתתי לפניך היום את החיים" וגו'.