עם נשיבתן של רוחות חודש אלול, החרישיים, המתדפקות על לוח ליבנו, וצליליה הצלולים של מנגינת לימוד המוסר מתוך שפתיים דולקות ורוגשות, ומוח סוקר ומתבונן, זכה כלל ישראל, להופעתו החדשה של הספר "אור ישראל" למחולל "תנועת המוסר" המהפכנית, אדמו"רם של עולם הישיבות ובני התורה הגה"ק רבי ישראל סלנטר זי"ע, ספר היסוד והתשתית, תורה שבכתב חיבור "השורשים" של תורת המוסר, אשר בדורות דעה ריכזה התנועה את מיטב האישים, וחדרה לכל הישיבות ומרכזי התורה, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שצמחו על ברכי תורתו משך כ-6 דורות, בנו על יסודותיו, בהדגשים שונים, שהיו מחוייבי המציאות בדורות סוערים ורבות תהפוכות אלו, הספר "אור ישראל" שחובר על ידי רבי ישראל במאה הקודמת, היינו משופע בפרקי הדרכה מעשית, חכמה ומוסר, הכל בסגנון תמציתי עמוק, המחייב עמל ויגיעה, מיצרך לא מצוי לבן דורנו הבהול וחסר הסבלנות.
זכינו, ואחד מבני העליה של דורנו, המצטנע כבר כחצי יובל שנים כמרביץ תורה בישיבות, וכמנהל רוחני בהיכלי הישיבות הגבוהות, שזכה להטביע חותמו על תלמידיו הרבים, הגה"צ רבי אורי וייסבלום שליט"א, הוא נטל על עצמו את המשימה הכבידה, זאת עשה לאחר שלמד עם רבו הגדול הגאון רבי שלמה וולבה שליט"א – המשגיח דישיבת באר יעקב, עוד לפני שנים את הספר "אור ישראל", ואח"כ הוזמן ומסר במשך מספר שנים שיעורים קבועים בפני אברכים גדולי תורה ומסור ב"בית המוסר" בירושלים, כך התבררו והתלבנו האגרות התפרשו הרעיונות], ובפנים חדשות ומאירות יצא עתה הספר לאור עולם, כשהכל יכולים למשש ולמצוא בו טעם, להרימו ב"אוזניים" שעשה לו להפוך בו ושוב להפוך בו, ולמצוא בו הכל, את כל הפירות שצמחו תמצא משורש.
הספר הנקרא "אור ישראל המפורש", מיועד לבן – דורנו, בסגנונו ובגישתו, הוא מכיל 300 עמוד, הכל סודר מחדש באותיות מאירות ומגוונות, למטה ה"פרוש" המקיף וכן "הוספות", במהדורה מחודשת זו נוספו כותרות לכל האגרות והמאמרים פיסוק וחלוקה עניינית לקטעים, ומפתח מפורט על כל הערכים הנידונים באגרות ובמאמרים, כן נוספו ראשי פרקים לכל איגרת ומאמר, ומראי מקומות לתנ"ך, ש"ס, מדרשים, ראשונים ואחרונים, הספר פותח בהסכמה של אחד מגדולי המוסר והחינוך בדורנו הגה"צ רבי שלמה וולבה שליט"א, אשר מפליג בערך המחבר והספר, וכותב: "זכרתי לך חסד נעורייך, עת ישבנו בישיבתנו המפוארה בבאר יעקב ועסקנו יחד בספר הקדוש "אור ישראל" וכו', מה דלים אנחנו, שספר יסוד זה של חכמת המוסר היה מונח כמעט כאבן שאין לה הופכים עד כה, והחיבורים המעטים העוסקים בו אמנם חיבורים נכבדים הם אך אין בהם כדי להאיר את אור ישראל לדורנו, יהי רצון שספרך יצליח לקרב רבים למוסר, ויאיר עיני המבקשים אמיתת תורתנו הקדושה, ותעמוד לך בזה זכות אבותיך הקדושים גדולי החסידות זי"ע לקרב רבים אל הרבי הגדול שלנו, אור עולם, הגאון רבי ישראל סלנטר זי"ע!, באהבה והוקרה עמוקה שלמה וולבה".
הרב המפרש נוקט בקו מנחה, "הפירוש" על כל הארות והמאמרים, צמודים לדברי מרן רבי ישראל, מבלי לסטות לעניינים אחרים, והדבר אינו קל לתלמיד חכם מחדש בשיעור קומתו של המחבר.
המחבר המחזיק את האצבע על הדופק של תקופתנו, ראוי שנשקיף על הגיגי רוחו בהקדמתו: "נדמה שלא היתה עוד תקופה, בה היה מורגש כל כך הצורך לחיזור עבודת המוסר כתקופתנו, המתבונן במתרחש בעולם יווכח, שכל הגדרים והמוסכמות נפרצו, דברים שהיו מקובלים כרע – מוגדרים כטוב, והטוב – כרע.
יותר מכל חלה הדרדרות בהנהגה שבין אדם לחברו, אין כמעט שטח משטחי החיים החברתיים, בו לא מבצבץ ועולה חסרון משווע ביסודות בסיסיים בהנהגה המוסרית.
התפתחות הטכניקה בממדי ענק, וחדירתה לכל תחומי החיים, הטביעה אף היא אישומה בנפש האדם, התקשורת פורשת רשתותיה על כל החיים, האדם הפסיק לחשוב עיתונים חושבים עבורו ומעצבים אישיותו, האינפורמציה המהירה המופצת בעזרת כלי התיקשורת למיניהם, הרחיבה את התהום בין חוג לחוג ובין אדם לחברו, על אירועי החיים נקלטים בעדשת המצלמה מבלי להניח לעין להתפעל ולהרגיש חווית האירוע מערכת של רשמי – קול מקיפה את השומעים ואוטמת את חווית השמיעה החד פעמית, הטלפון משמש תחליף לקשר אישי, הרפואה הפכה נושא למחקר, איבחון המחלה והרחבת היידע תופסים מקומו של החולה הנאנק ביסוריו וזקוק לישע, מכאן הזלזול והטעויות החמרות באיבחון, האדם המוקף מכשירים הפך למכשיר.
אין ספק שהדבר הטביע חותמו גם על עולם התורה, ההרגשים נתקהו, תנועות ופנימיות בעבודה – מאתנו והלאה, אבד לנו, כמעט, המבט איך צריכות להיראות מידות מעובדות ויראה אמיתית, אפילו כאשר אנו מרגישים התעוררות להתקרב לעבודת ה' איננו יודעים איך לכלכל דרכנו, ואנו נתפסים לחיזוק בדברים חיצוניים בלי לדעת מהי הדרך נלך, גם בינינו הולכת ומתרחבת התהום שבין אדם לחברו – והמבוכה כה רבה.
זאת ועוד, האור הגדול שהבהיק עלינו התופעה הנפלאה של אלפי – אלפי חוזרים בתשובה, השואפים לקיים תורה ומצוות בשלמות, דורש מאתנו התעלות אמיתית.
התשובה המתאימה למצב זה היא החזרה המאומצת למוסר, המוסר פותח צוהר לעולם חדש, אשר היה נעלם מהאדם לחלוטין קודם פתיחתו, יש בו במוסר כעין טלסקופ, המקרב לעין עולמות רחוקים, וכעין מיקרוסקופ, המגלה עולמות שלמים בנקודות זעירות, שאדם עובר לידם כל חייו ואינו מבחין בהם כלל, אם בבין אדם למקום, אם בבין אדם לחברו, אותם עולמות נשארים גנוזים ונעלמים ע"י חוסר כלים מתאימים, הנותנים אפשרות להיכנס אליהם ולחיות אותם וכו' עכ"ל המחבר.
"אור ישראל המפורש" פותח עם חמישה מכתבים שכתב האדמו"ר רבי ישראל זי"ע מסלנט לפני 140 שנה בתחילת בואו מוילנה לקובנה בשנת תר"ט לתלמידיו בוילנה, אגרת י"ד עוסקת ב"אלול" ובהכנה לראש השנה ויום הכיפורים, "מלפנים, כאשר ידעתי כל איש אחזו פלצות מקול הקורא קדוש "אלול" האגרת מכניסה אותנו לאוירה המרטיטה של אלול הידועה בישיבות הקדושות כאשר את חרדת הדין מרגיש ומתעורר יותר הקרוב אל הקדושה בן התורה, מאשר המתהלך חשכים, הוא ממשיך כי "התהפכות מרע לטוב אינה אפשרית בלי מוסר".
הספר הוא דבר בעיתו, עת דודים וחשבון הנפש חודש אלול, וימי הרחמים והסליחות, כולנו כה זקוקים להתנערות, להתחדשות, להתחיל מהנקודה הראשונה, לא להאשים את השני, לדעת שהשלמות מתחילה ממני, פעם היה שעון בתחנת הרכבת, ואנשי העיר תיאמו את שעוניהם לאותו שעון, מידותינו התעוותו במשך השניה הסוערת הזו, עלינו לתאם את שעון המידות שלנו לשעון המידות של מחולל תנועת המסור עמוד העולם של אותו דור רבי ישרל סלנטר, והספר "אור ישראל המפורש" יאיר לבית ישראל נתיבותיו.
זכורני, ושמעתי לפני עשיריות שנים מהגה"צ רבי שלמה וולבה שליט"א בתחילת אלול את הסיפור הבא: שני עגלונים המתינו עם העגלות והסוסים בפינת רחוב, לפתע התווכחו השנים התכתשו והפילו אחד את השני, אשה יהודיה שהבחינה בריבם זה בימי אלול, פתחה את חלון מיטבחה, וצעקה: אלול! מיד שני העגלונים נעמדו והריב נפסק, זו היתה האוירה בעיירה היהודית, האם גם לנו יוקדת חרדת אלול, כמו בעגלונים ובאם היהודיה?
תודה להגה"צ רבי אורי וייסבלום שליט"א, על שזכה לקרב את דורנו הנבוך, אל אורות החכמה המוסר של יוצר תנועת המוסר ותיקון המידות בעל "אור ישראל", ונתקיים בנו אור זרוע לצדיק, ולישרי לב – שמה. יתן ד' שיזכה להחזיר את עטרת העבודה ליושנה.
